| והגדרה עצמית כזאת מכוונת את תנועתו ומכוננת את משקלו (המסה שלו) במרחב הישים, ממש כמו כדור בליארד הנע על לוח, כשמשקלו, דהיינו המסה שלו, קובע את התנגדותו לשינוי מסלול ואת מידת השפעתו על כדורים (ישים) אחרים.
המסה של כדור הבליארד היא אנלוגית לאופן בו ישות כלשהי מגדירה עצמה - כלומר תאם היא ישות קולקטיבית ולכידה המכילה נניח 4 מליון איש, או ישות קטנטונת, פרטנית, חסרת שייכות מכוננת לקבוצה לכידה גדולה ומגלה זיקה רופפת לקבוצה ערטילאית כגון ''האומה הערבית''.
רק כדור הבליארד שלפנינו זכאי לכונן את זהותו ככזה, דהיינו ''להחליט'' על כוון-מסה - כשההחלטה בנוגע למסה היא האם יתפורר לאטומים או לחלקיקי כדור, אם לאו.
זוהי החלטה אונטולוגית - מכוננת קיום, והזכאות עליה נתונה רק לישות עצמה.
החלטה כזאת אמנם דומה לעמדה (כפי שזיהה פרלמן), שכן גם עמדה מגדירה כוון ולעיתים מסה (לכידות על בסיס גזענות עם קבוצה גדולה, נניח), אך כאן זיהוייה של העמדה המסויימת אינה בעלת מעמד מכונן, והזכאות לזיהויים נתונה לכל יצור תבוני.
שלא בדומה לזיהוי עמדה, הזכאות לכינון אונטולוגי עצמי (הגדרה עצמית) נתונה רק ליש המסויים, וזוהי זכות מוכרת במשפט העמים ובמשפט הבינלאומי, על פי תחושות הצדק הטיבעי והשכל הישר האנושי.
נטילת אחר את הזכאות לכאורה לכונן הגדרה אונטולוגית עבור ישות כלשהי, כאשר הגדרה זאת היא הגדרה מאיינת, נושאת באופקיה השמדה למעשה - פירור כדור הביליארד לחלקיקיו, עצירת תנועתו במרחב הישים;
במציאות האנושות - מדובר בנישול ממשאבים (שלילת זכויות) נישול מקרקע (עקירת כדור הביליארד מהלוח או האדמה), זריקתו מפורר לאי שם, לשממה, ללא אמצעי השרדות (טרנספר), וגם מעשי השמדה ממשיים (כגון עזה) ועמדות לאטנטיות המעוגנות בכמיהה להשמדה טוטלית.
מיכאל שרון |