|
זו כמובן חוכמה קטנה מאד לומר שאתה יודע עלי יותר ממה שאני יודע עליך. בוודאי שזה כך וישאר כך כל עוד אני מופיע בשמי המלא וקורותיי הם כספר הפתוח ואילו אתה מעדיף להישאר באלמוניותך.
יחד עם זאת יש בכך גם יתרון. מאחר ואיני מכיר אותך הרי שאני מתייחס אליך על פי מה שרואות עיניי בלבד בטקסט הכתוב. ''הרעשים האישיים'' (ביטוי נחמד שאני מאמץ) מהווים אף הם תוצאה של התרשמותי מהכתוב.
אינני חושב שאני עומד לאכול כובעים, כי כל אימת שיתווסף מידע חדש, גם הרעשים האישיים ישונו בהתאם.
בתגובתך הנוכחית שופר מצבך בעיניי לאין ערוך לנוכח הדברים החמים שאמרת על אביגדור, הסכמתך עם דבריי על האג'נדה של השופטים וסרובך לקבל מינוי של שופט.
בעניין ואנונו נמשיך כנראה להיות חלוקים, כי בנושא זה, כפי שכבר ציינתי, אתה מאמץ אורחות חשיבה של השופט הביטחוני המצוי. לכן אתה מייחס לסרובו של ואנונו להודות בריגול ובבגידה, את אותה משמעות שגנב מייחס למעשהו (''רק לקחתי'') ואני מייחס לכך משמעויות הרבה יותר עקרוניות, כפי שפרטתי בהרחבה בקטעים שכבר פרסמתי, ולא אחזור עליהם. |
ליוסי, אל תדאג, לא אוכל שום כובע
