  
  
  
|
 |
|
||
  |
|||
|
|||
1) הַבְּרִיחָה הַהֲמוֹנִית שֶׁל עַרְבִיֵּי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר אֵינֶנָּה, בְּרֻבָּהּ, גֵּרוּשׁ. מִלְּבַד מִקְרִים חֲרִיגִים שֶׁל גֵּרוּשׁ כְּפִשּׁוּטוֹ, רֹב עַרְבִיֵּי הָאָרֶץ נָטְשׁוּ אוֹתָהּ מִבְּלִי שֶׁהֻכְרְחוּ לְכָךְ בְּאֹפֶן יָשִׁיר. תָּרְמוּ לְכָךְ כַּמָּה סִבּוֹת: חֹסֶר רָצוֹן לְהַעֲמִיד עַצְמָם תַּחַת שִׁלְטוֹן הַיְּהוּדִים כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהֵחָשֵׁב לְבוֹגְדִים, וְכֵן עִידוּד מִטַּעַם מַנְהִיגֵיהֶם הַמְּקוֹמִיִּים וְהָאֲזוֹרִיִּים לַעֲזֹב זְמַנִּית אֶת הָאָרֶץ עַד לְחִסּוּלָן הַמָּהִיר שֶׁל ''הַכְּנוּפְיוֹת הַצִּיּוֹנִיּוֹת''. קָשֶׁה לְהִמָּלֵט מֵהַתְּחוּשָׁה, שֶׁהַקַּלּוּת הַיַּחֲסִית שֶׁבָּהּ נָדְדוּ הָעֲרָבִים נוֹבַעַת הֵן מֵהֱיוֹתָם חַסְרֵי שָׁרָשִׁים (ר' מִפְקָד 1931 ־ עִקָּר הַנְּטִישָׁה הִתְרַחֲשָׁה בַּאֲזוֹרִים שֶׁהָיוּ מְיֻשָּׁבִים בְּרֻבָּם מְהַגְּרִים כְּגוֹן אֵזוֹר הַשָּׁרוֹן) וְהֵן מִתְּפִיסָתָם הַמּוּדַעַת אוֹ הָאִינְטוּאִיטִיבִית שֶׁל הַמֶּרְחָב הָעֲרָבִי כְּחֵלֶק בִּלְתִּי-נִפְרַד מִבֵּיתָם הַלְּאֻמִּי, שֶׁבּוֹ הֵם חָשִׁים בַּבַּיִת בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה. 2) לֹא קָרָאתָ נָכוֹן אֶת מַה שֶׁכָּתַבְתִּי. הַפַּרְסִים הַטּוּרְקִים וְהָאַלְבָּנִים הֵם בְּנֵי הַדָּת הַמֻּסְלְמִית אַךְ אֵינָם עֲרָבִים. הַכּוּרְדִּים וְהַטּוּרְקִים וְהָעֲרָבִים שַׁיָּכִים לַתַּרְבּוּת הַמִּזְרָחִית, אַךְ הֵם לֹא אוֹתוֹ עַם. כָּךְ גַּם בְּנֵי אֵירוֹפָּה שֶׁשַּׁיָּכִים לַתַּרְבּוּת הָאֵירוֹפִּית, אַךְ אֵינָם בְּנֵי אוֹתוֹ עַם. הָאֵירוֹפִּים חוֹלְקִים בְּמוּבָן מְאוֹד רָחָב מְאַפְיְנִים מְשֻׁתָּפִים, אוּלָם הַמְּכַנֶּה הַמְּשֻׁתָּף רָחָב מִכְּדֵי לַהֲפֹךְ אוֹתָם לְאוֹתוֹ עַם. אוֹבָּמַה הוּא אָמֶרִיקָאִי כִּי הָאֶתוֹס הָאָמֶרִיקָאִי הוּא אֶתוֹס שֶׁל מְדִינַת מְהַגְּרִים. טַעֲנָתִי לְגַבֵּי עִרְבּוּבְיַת הַמְּהַגְּרִים הַ''פָלַשְׂתִּינִית'' בָּאָה לִסְתֹּר אֶת טִעוּנָם הַמֶּרְכָּזִי בִּדְבַר רְצִיפוּת יִשּׁוּבִית-לְאֻמִּית יַצִּיבָה לְאֹרֶךְ מֵאוֹת רַבּוֹת שֶׁל שָׁנִים. 4) מִסְמְכֵי הַ''מּוֹעָצָה הַלְּאֻמִּית הַפָלַשְׂתִּינִית'' מַצִּיגִים תַּחַת קוֹרַת מִסְמָךְ אֶחָד הֵן אֶת תְּפִיסָתָם הָאִידֵאוֹלוֹגִית הַיְּסוֹדִית (הַפָלַשְׂתִּינִיוּת כְּחֵלֶק אוֹרְגָּנִי מִן הָעַרְבִיּוּת) וְהֵן אֶת תָּכְנִיתָם הַתַּעֲמוּלָתִית (לְהַצִּיג אֶת הָ''עָם הַפָלַשְׂתִּינִי'' כְּעַם קָטָן וְאֻמְלָל). כָּל מִלָּה בְּמִסְמָכִים אֵלֶּה הִיא אֱמֶת לַאֲמִתָּה וּפֻרְסְמָה בְּרֵישׁ גַּלֵּי עַל-יְדֵי הַ''פָלַשְׂתִּינִים''. לְעֻמַּת זֹאת, הַפְּרוֹטוֹקוֹלִים שֶׁל זִקְנֵי צִיּוֹן'' לֹא פֻּרְסְמוּ עַל-יְדֵי הַצִּיּוֹנִים וְאֵין בָּהֶם מִלָּה אוֹתֶנְטִית אַחַת, אֶלָּא הֵם כֻּלָּם מֵרֹאשׁ וְעַד קָצֶה זִיּוּף, הוֹנָאָה, כָּזָב וְתַרְמִית. מַה קָשֶׁה לְהָבִין? 5) אֲנִי מַצִּיעַ לָרֶדֶת מא''ב יְהוֹשֻׁעַ וְסֶגַל וְגוֹ'. פָּשׁוּט לֹא נֵצֵא מִזֶּה. עַל כָּל יְמָנִי שֶׁמְּבַטֵּא דֵּעָה ''שְׂמֹאלָנִית'' אֶפְשָׁר לְהָבִיא שְׁנֵי שְׂמֹאלָנִים שֶׁמִּבְטָאִים דֵּעָה ''יְמָנִית''. זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת שַׁעֲשׁוּעוֹן לֹא רַע בְּנֻסָּח ''מִי אָמַר לְמִי וּמָתַי'' אֲבָל לֹא לְעִנְיָנֵנוּ. 6) הַבְּעָיוֹת בַּמֶּרְחָב מְעַנְיְנוֹת אוֹתִי כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם. אוֹתִי מַדְאִיג הָעָם הַיְּהוּדִי 1000 פְּעָמִים יוֹתֵר מֵהָעָם הַדְּרוֹם-סוּדָנִי. הַתְּבִיעָה לַעֲשִׂיַּת צֶדֶק בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן הִיא תְּבִיעָה מְדִינִית-דִּיפְּלוֹמָטִית-תַּעֲמוּלָתִית, שֶׁנּוֹעֲדָה לְשָׁרֵת אֶת הָאִינְטֶרֶסִים שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי בִּכְלָל, וּלְסַכֵּל אֶת מוֹקֵשׁ הַ''יֵּשׁוּת הַפָלַשְׂתִּינִית'' בִּפְרָט. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
|
|||
|
|||
1.לגבי ארועי 1948:המנוסה הפלשתינאית אינה מעידה על תלישות. זו תוצאה של הרבה מלחמות שהיו בעולם,כולל מלחמות שיהודים היו מעורבים בזה(גלות בבל וכו')זו בדיחה עצובה מצדך לתאר את מנוסתם-מצוקתם כהזדמנות לנסיעה לחו''ל. לגבי אזור השרון,כדאי שתקרא את ספרו של איש הקק''ל ברזני (אביו של ראש עירית ר''ג)שהיה פעיל באזור זה ומתאר פינוי של ערבים ''לא ברצון''. 2.הבאתי את המצב באירופה כדי להמחיש כי למרות שיש הרבה מהמשותף בין אנשים לגזע מסוים זה אינו הופך אותם לעם אחד. 3.האם האתוס של ארץ ישראל אינו אתוס של מדינת מהגרים? אין צורך לחיות ברצף מאות בשנים במקום אחד כדי ל''הוכיח'' שאנשים הם עם. הרי יש עשרות עמים שחיו מאות שנים בנדודים(התוטרכים,בולגרים,מדיארים)והם עם. מנגד העם היהודי ניתק מספר פעמים מארצו והרצף ההתישבותי לא היה קיים ולמרות זאת הוא עם עם זכויות בארץ. 4.הטענה שלך ש''הקמת'' העם הפלשתינאי כמזימה תעמולתית היא מגוחכת בעיני. 5.יכולתי להביא לך עשרות טיעונים למה ירדן היא ירדן ופלשתין היא פלשתין. העדפתי להביא את דברי אליצור,איש ימין מובהק, כתשובה. תשובתו היא גם תשובתי. 6.התכססנות שאתה מציע,בהסתמך על דודקמה, היא בעיני מצחיקה וסלח לי על הביטוי,גם ילדותית. בוא נפתור את בעיותנו עם שכנינו-אויביינו לאור המציאות הקיימת ואחר כך נתפנה לפתור בעיות של אחרים. נראה לך שהפלשתינאים מודאגים ממצבם של הדרוזים והאשורים או להיפך? אם תבדוק אחורה את מספרי האוכלוסין בארץ-ישראל,תיווכח,כי ככול שגדלה ההגירה הציונית ,גדלה ההגירה של תושבי האזור לארץ. והסיבה לכך היא כלכלית. ההגיון מורה שניתוק הקשר הכלכלי בין שני העמים עשוי לשנות ''חזרה'' את מספר התושבים הלא יהודיים בין הים לנהר. בהערת ביניים: בתקופה שיו''ש הייתה בשליטת ממלכת ירדן ,הייתה הגירה שלילית ביו''ש. לכן לדעתי הפתרון המציאותי במצב הנוכחי הוא נתק מוחלט (כנראה חד-צדדי)בין התושבים היהודיים לבין התושבים הפלשתינאים בין הים לנהר באופן שתוקם יישות עצמאית ביו''ש ובעזה שלא יהיו לה כל קשרים כלכליים עם מדינת ישראל. זה כמובן הרעיון באופן שיטחי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
1) לְגַבֵּי אֵרוּעֵי 1948, אַתָּה יָכוֹל גַּם לִקְרֹא דִּבְרֵי קִינָה וּנְהִי שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּזְמַן אֱמֶת עַל הַנְּטִישָׁה הַחֲפוּזָה מִדַּי שֶׁל הָעֲרָבִים, הַמְּבַיֶּשֶׁת אֶת הָאֻמָּה הָעֲרָבִית. לֹא טָעַנְתִּי שֶׁזֶּה הָיָה קַל לָהֶם, וַאֲפִלּוּ לִמְהַגְּרִים סוּדָנִים שֶׁצָּבְרוּ וֶתֶק צָעִיר שֶׁל שָׁנִים סְפוּרוֹת בָּאָרֶץ זֶה לֹא קַל. אֲבָל הֵם יָדְעוּ שֶׁהֵם בּוֹרְחִים אֶל סְבִיבָה דּוֹמָה-עַד-זֵהָה לָהֶם מִבְּחִינַת תַּרְבּוּת, לָשׁוֹן, מוֹצָא וְדָת. 2) הָאֵירוֹפִּים אֵינָם רוֹאִים עַצְמָם כְּעַם אֶחָד, וְגַם לֹא כְּאֻמָּה אַחַת. הָעֲרָבִים כֵּן. 3) הָאֶתוֹס שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁל שִׁיבָה, עֲלִיָּה, רֵפָּטְרִיאַצְיָה בְּלַעַז. כָּל הַמְּהַגְּרִים הַיְּהוּדִים בָּאוּ אַרְצָה עַל יְסוֹד הַתּוֹדָעָה הַהִיסְטוֹרִית וְהַלְּאֻמִּית הַמְּשֻׁתֶּפֶת לְכֻלָּם, וַאֲפִלּוּ עַל יְסוֹד הַדָּת הַמְּשֻׁתֶּפֶת לְכֻלָּם. גַּם הַכּוֹפְרִים הַקִּיצוֹנִיִּים בְּיוֹתֵר, דְּהַיְנוּ מֵהַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר (וְעַל כָּךְ אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁדָּוִד סִיוָן לְמָשָׁל יוּכַל לְהָעִיד בְּאֹפֶן אִישִׁי) כִּבְּדוּ אֶת הַשַּׁבָּת בְּדַרְכָּם (אֲרוּחָה חֲגִיגִית בְּיוֹם שִׁשִּׁי בָּעֶרֶב) וְצִיְּנוּ אֶת חַגֵּי יִשְׂרָאֵל בְּדַרְכָּם. רֹב יְהוּדֵי תֵּבֵל לֹא יָשְׁבוּ בָּאָרֶץ בְּמֶשֶׁךְ מֵאוֹת שָׁנִים, אֲבָל רֶצֶף הִתְיַשְּׁבוּתִי הִתְקַיֵּם. 4) הַטַּעֲנָה בִּדְבַר זֶהוּתוֹ הַתַּעֲמוּלָתִית שֶׁל הָ''עָם הַפָלַשְׂתִּינִי'' כְּתוּבָה שָׁחֹר עַל גַּבֵּי לָבָן בָּ''אֲמָנָה הַפָלַשְׂתִּינִית'', וּבְדִבְרֵי מַנְהִיגִים ''פָלַשְׂתִּינִים'' בְּכִירִים. 5) יֵשׁ לִי כָּבוֹד גָּדוֹל לְאִישׁ הַיָּמִין הַמֻּבְהָק אֵלִיצוּר סֶגַל. אוּלָם דַּעְתּוֹ אֵינֶנָּה מְחַיֶּבֶת אוֹתִי. 6) הַנֶּתֶק הַחַד צְדָדִי'' שֶׁאַתָּה מַצִּיעַ מְגֻחָךְ בְּעֵינַי לֹא פָּחוֹת, בְּיִחוּד עַל רֶקַע הַנֶּתֶק הַחַד צְדָדִי'' שֶׁבֻּצַּע בִּרְצוּעַת עַזָּה בְּסֶפְּטֶמְבֶּר 2005. לְעֻמַּת זֹאת, אִם יִשְׂרָאֵל תִּכְרֹךְ בְּצוּרָה חֲכָמָה (וּנְחוּשָׁה) בֵּין הַסּוּגְיָה הַ''פָלַשְׂתִּינִית'' לְבֵין סוּגְיוֹת דּוֹמוֹת בִּמְקוֹמוֹת קְרוֹבִים מְאוֹד לָנוּ, עַל בְּסִיס הַמַּנְטְרָה הָעֲרָבִית ''צֶדֶק כּוֹלֵל'' - מַצָּבֵנוּ הַמְּדִינִי יִשְׁתַּפֵּר לְאֵין שִׁעוּר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הערה |
|||
|
|||
3. לא כולם באו על בסיס האתוס שהגדרת. רבים הובאו על בסיס האתוס הזה בו החזיקו הציונים. כנראה שרבים מאלה שהובאו לכאן בדרך הזאת היו מגיעים לגולה אחרת. בשנות ה-70 שימש האתוס הזה אמצעי לצאת מבריה''מ בדרך לגולה אחרת. ביקרתי אז במקום בוינה בו הם נקלטו ונשארו עד שמצאו אמצעים להמשיך הלאה למערב. גם ברומא היה מקום כזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הערה |
|||
|
|||
רֹב רֻבָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים בָּעוֹלָם מַכִּירִים בְּכָךְ שֶׁאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִיא מוֹלַדְתָּם הַהִיסְטוֹרִית, הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית הִיא הַלָּשׁוֹן הַמְּכוֹנֶנֶת שֶׁל תַּרְבּוּתָם הַלְּאֻמִּית, וְשׁוֹמְרִים בְּמִדָּה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת עַל מְאַפְיְנִים תַּרְבּוּתִיִּים מְשֻׁתָּפִים כְּגוֹן חַגֵּי יִשְׂרָאֵל. אֶתוֹס זֶה מְשֻׁתָּף גַּם לְמִי שֶׁבָּחַר שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת אַרְצָה אוֹ לִלְמֹד עִבְרִית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
לא נותר לנו אלא להפרד (בויכוח,כמובן)בכבוד,כל אחד אל דעתו,עמדתו והשקפת-עולמו ולהמשיך להיות בקשר במסגרת הפורום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
לְכָבוֹד הוּא לִי לִהְיוֹת אִתְּךָ בְּקֶשֶׁר בַּפוֹרוּם | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה שלא תזמין אותו הביתה? |
|||
|
|||
אם הגברת לאה רבין היתה יכולה לומר על ערפאת שהוא החבר הכי טוב שהיה להם איפעם,אפילו יותר משמעון פרס - אז אחינו בעל העין הוא בן בית מכובד ביותר אנחנו צריכים לאסוף אותם לפני שהאפידמיה של יוסלה משתוללת ותולשת | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי