|
|
|||
בִּתְגוּבָתְךָ יֶשְׁנָם כַּמָּה כְּשָׁלִים, אַצְבִּיעַ רַק עַל חֶלְקָם: * אִם הַכְחָשַׁת ''לְאֻמִּיּוּת פָלַשְׂתִּינִית'' נוֹעֲדָה בְּהֶכְרֵחַ לְגֵרוּשׁ הֲמוֹנִי, כֵּיצַד נִתַּן לְיַשֵּׁב בֵּין הַכְחָשַׁת ''לְאֻמִּיּוּת'' זוֹ עַל-יְדֵי אִישִׁים כְּגוֹן בֶּנִי בגין וְאֶלְיָקִים הָעֵצְנִי, אֲשֶׁר מִתְנַגְּדִים נֶחְרָצוֹת לִטְרַנְסְפֶר? * ''כְּפִי שֶׁעוֹשֶׂה גִּזְעָן אַחֵר בְּיָמִים אֵלֶּה''. אִם לִיבֶּרְמַן הוּא ''הַגִּזְעָן הָאַחֵר'' - הַאִם אֲנִי הוּא 'הַגִּזְעָן הַמְּקוֹרִי'? אִם כֵּן, הֲרֵי שֶׁאֵין לְךָ צֵל שֶׁל מֻשָּׂג גִּזְעָנוּת מַהִי. * הַמַּאֲמָר שֶׁלִּי אֵינֶנּוּ מֶחְקָר אָקָדֶמִי אוֹבְּיֶקְטִיבִי, אֶלָּא מַאֲמָר פּוּבְּלִיצִיסְטִי חַד-צְדָדִי שֶׁמַּטְּרָתוֹ לְהַבִּיעַ עֶמְדָּה. וְלַמְרוֹת זֹאת - מִי שֶׁמִּתְעַקֵּשׁ יִמְצָא אֶת הַעֲמָדוֹת הַפָלַשְׂתִּינִיוֹת הַשְּׁכִיחוֹת גַּם בְּמַאֲמָר זֶה. * ''כְּתָב תַּעֲמוּלָה גֶּבֶּלְסי''... הַלְוַאי שֶׁגֶּבֶּלְס וְחֶבֶר מֵרֵעָיו הָיָה מִסְתַּפֵּק בִּמְנִיעַת הֲקָמָתָהּ שֶׁל מְדִינָה יְהוּדִית עַצְמָאִית בְּחֶבֶל בָּוַארְיָה... אֲבָל אִם כְּבָר מִדְבָּרִים עַל גֶּבֶּלְס - כְּדַאי שֶׁתִּקְרָא שׁוּב אֶת דִּבְרֵי פְּרוֹפ' אַמְנוֹן רוּבִּינְשְׁטֵין. | |||
_new_ |
[•] | |||
|
|||
הנסיון לאיין את מי שמגדירים עצמם כבני העם הפלסטיני (וזכו להכרה בינלאומית בהגדרה עצמית זאת) הוא בנלי וקצת מטומטם. מה היית עונה למי שיטען בפניך שאין יישות יהודית ייחודית? היית צוחק. אך לא קשה למצוא הצהרות של מלומדים ופוליטיקאים שיטילו ספק בזהות היהודים כעם, שלא להזכיר את הדיונים בסוגיית 'מיהו יהודי'. לשאלה מיהו פלסטיני אין חשיבות מעשית פוליטית עבור איש במזרח התיכון כיום. הפלסטינים מגדירים את עצמם ללא בעיה בעקבות המאבק בכיבוש הישראלי. ונראה שהאובססיה לטיפול בנושא היא של ישראלים כפרלמן שעצם עיסוקם בנושא הזה ועוד באופן החד-צדדי בו הוא מודה בפה מלא, היא תוצאה של המאבק היומיומי של הימין הלאומני בישראל ליצירת הלך רוחות ציבורי שייתן לגיטימציה לחיסול היישות הפלסטינית בארץ ישראל בדרך זו או אחרת. עצם העיסוק בנושא הזה אומר דרשני. וזה כן מזכיר מאמרים פובליציסטיים ומאמרי מחקר כאילו מדעיים שפורסמו בשנות השלושים בגרמניה כדי להכין את הקרקע לגירוש היהודים מגרמניה. נוטים לשכוח שבגרמניה היו בשנות העשרים כ-חמש מאות אלף יהודים בלבד מהם כ-40% מתבוללים. בשטחים חיים כ-ארבעה מליון פלסטינים. בנסיון לבטל את ההגדרה העצמית של היישוב הפלסטיני בארץ ישראל יש משום הכנת הקרקע לנתינת לגיטימציה לתכניות גירוש התושבים הפלסטינים מארץ ישראל - שמספרם גדול לפחות פ י ש מ ו נ ה ממספר היהודים בגרמניה בשנות העשרים. דווקא ההשוואה בין התעמולה (סליחה, פובליציסטיקה) של פרלמן לבין המאמרים שפורסמו בגרמניה של שנות העשרים והשלושים במטרה להכין את הקרקע לגירוש היהודים מגרמניה, מאפשרת לנו לראות את המגמה הגזענית בפעולה. רק שפעולת ההכנה הזאת דרשה בגרמניה מאמץ שכנוע גדול יותר בשל המעורבות והתרומה של היהודים בכלכלת ובתרבות גרמניה, בעוד שהפלסטינים מראש הם 'חיצוניים' לתרבות הישראלי היהודית ברובה, וקל לעשות מצד אחד דמוניזציה שלהם, ומצד שני לאיין אותם כבעלי יישות לאומית. מלאכתו של פרלמן מוכנה לו עכשיו ש[•]... כליברמן זוכה לתמיכה ציבורית רבה בישראל. הרי זקוק ה[•]... הדוחה ליברמן לבני ברית מתוחכמים יותר, שבכתיבתם יעמידו את הצד התיאורטי של המפלגה שסימנה על דיגלה את שנאת הערבים והפלסטינים על הרגליים, ויספקו לה את הכסות לערוותה המצחינה. צפויים אנו לעוד מאמרים רבים מסוג זה, המסתתרים מאחורי תווית ה'פובליציסטיקה' וחופש הבעת הדיעות ה'חד-צדדיות' (שם חדש לעמדה המבוססת על דיעה קדומה), עכשיו שישראל כולה כאיש אחד עומדת מאחורי הטבח בתושבי עזה, ובוחרת לכנסת מספר עשרות חברי כנסת שמצעם כולל נקודות גזעניות מובהקות. בישראל אין חוק נגד התבטאויות גזעניות. באנגליה למשל המצב שונה. אתמול התפרסמה ב'הארץ' ידיעה בנושא זה: ''רואן לקסטון, שקודם לאחרונה לראש תחום דרום אסיה במשרד החוץ הבריטי ומופקד על כל מדיניות החוץ הבריטית באזור זה של העולם, נעצר לפני שבועיים לאחר שמתאמנים אחרים ואנשי הצוות במכון כושר בו התעמל שמעו אותו צועק ''ישראלים מזוינים, יהודים מזוינים'' (fucking Israelis, fucking Jews), בעת שצפה תוך כדי האימון בשידורי חדשות על הלחימה ברצועת עזה....הסתה לשנאה על רקע דתי היא עבירה פלילית בבריטניה, שהעונש המקסימלי עליה הוא שבע שנות מאסר.'' אילו בישראל הסתה לשנאה על רקע דתי היתה עבירה פלילית, ליברמן ורבים אחרים (כולל משתתפים רבים באתר ארץ הצבי) היו יושבים בכלא. | |||
_new_ |
[•] רואן לקסטון נעצר בגלל שהוא שיקר | |||
|
|||
אם הוא היה אומר ''ערבים מזויינים, מוסלמים מזויינים'' הוא היה אומר אמת. זאת הסיבה. | |||
_new_ |
[•] | |||
|
|||
''חִסּוּל הַיֵּשׁוּת הַפָלַשְׂתִּינִית בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בְּדֶרֶךְ זוֹ אוֹ אַחֶרֶת''. אָכֵן הַגְדָּרָה קוֹלַעַת. לֹא חִסּוּל הַתּוֹשָׁבִים, וְלֹא גֵּרוּשָׁם, אֶלָּא חִסּוּל הַעֲמָדַת הַפָּנִים הַקְּרוּיָה ''פָלַשְׂתִּינִיּוּת ''. הַמַּאֲמָרִים שֶׁאַתָּה מְכַוֵּן אֲלֵיהֶם בְּגֶרְמַנְיָה הָיוּ גִּזְעָנִיִּים בְּגִימֶ''ל רַבָּתִי. לֹא כֵן הַמַּצָּב כָּאן. אֲפִלּוּ אוֹתוֹ בְּרִיטִי שֶׁצָּוַח מַה שֶׁצָּוַח - לֹא חָטָא בְּגִזְעָנוּת אֶלָּא בְּשִׂנְאַת זָרִים / אַנְטִישֵׁמִיּוּת / לְאֻמָּנוּת, שֶׁהֵם חֲטָאִים כְּבֵדִים כָּל אֶחָד בְּנִפְרָד מִבְּלִי שֶׁיִּהְיֶה צֹרֶךְ לְהַדְבִּיק לוֹ תָּוִיּוֹת שְׁגוּיוֹת כְּגוֹן גִּזְעָנוּת, פִּירוֹמַנְיָה, קְלַסְטְרוֹפוֹבְּיָה וְגוֹ'. הַהִתְעַקְּשׁוּת עַל תָּוִית הַ''גִּזְעָנוּת'' מוֹכִיחָה שׁוּב שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְקָרַבְתָּ כִּמְלוֹא הַנִּימָה לַהֲבָנַת הַמֻּשָּׂג שֶׁבּוֹ אַתָּה מְנוֹפֵף בְּקַלּוּת כֹּה רַבָּה. | |||
_new_ |
[•] | |||
|
|||
בשימוש בשפה, המשמעות של המלים נוצרת ברובה על ידי השימוש שנעשה בהן. כך גם נוצרות תרבויות שיש להן ערכים ייחודיים, או לפחות גרעין של משמעות לאומית. לבוא היום ולטעון שאין לכידות עממית פלסטינית - הווה אומר שאין עם פלסטיני היושב בעזה ובגדה - מצביע על בורות הכותב. הנסיון החברתי פוליטי של יושבי ארץ ישראל הפלסטינים (יושבי פלסטינה במקור) כיישות אחת, בין אם יש לו שורשים במאות קודמות או אם הוא תוצר של ההתנגדות לכיבוש הישראלי, נסיון זה - השימוש הזה שנעשה בשם התואר 'פלסטינים' - הופך את המונח לבעל משמעות נוספת מעבר לכוונותיו המקוריות כמציין מקום מושבם של ערבים ויהודים בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל. רק היעדר רגישות מוחלט לאופן בו נוצרים מושגים לאומיים, יכול להביא לשלילת המשמעות הזאת. מה שאמור להביך את הכותב עצמו, אך בבירור אינו משפיע עליו כלל, זו שיטת הכתיבה, שהוא עצמו מתאר אותה כחד צדדית, אך מהווה דוגמא לרתימת העגלה לפני הסוסים, או בלשון לוגית: הנחת המבוקש. ושוב, כאשר פירסמו חוקרים גרמנים בשנות השלושים בגרמניה מאמרים מלומדים שבאו לתמוך בעמדת המפלגה הנאצית בעניין היהודים, נעשה גם שם שימוש בצד האפל של הפרקטיקה הפובליציסטית - כתיבה מחקרית כביכול (הבאת עובדות להוכחת הטענה) לאישוש מסקנה מוכנה מראש: היהודים הם עם מושחת ונחות, והשפעתם העצומה על חיי האומה הגרמנית היא הרסנית. בדברים האלה קובע ההקשר את המשמעות, יותר מאשר תוכן הדברים. בעוד שפרלמן אינו משתמש בביטויים גזעניים, עצם המסקנה המוקדמת אותה הוא יוצא לאשש - ''העם הפלסטיני - הכזב הגדול מכולם'' - מהווה ביטוי גזעני פר אקסלסנס, היות והיא מעליבה כל פלסטיני באשר הוא. הנסיון הכאילו רציני להוכיח שאין בסיס ליישות העממית הפלסטינית שנוצרה בפלסטין, הוא מעליב ונלעג. והעובדה שמשמאל ועד ימין ששים לחבור לשטות הזאת, מוכיחה עד כמה מנותק העם היהודי היושב בציון ממה שקורה ב'ציון'. העלבון הישיר שהמאמר של פרלמן מטיח בכל מי שהוא פלסטיני, מעצם נושאו, הוא האקט הגזעני המובהק של הכותב, ויש לי חשד שזו גם הכוונה. כתיבה הניגשת לקורא הישראלי היהודי בנעימות כאילו ובה בעת מצליחה לתת לכל ערבי ישראלי ופלסטיני החי בשטחים מכת אלה של בריון יהודי. לכל תקופה משרתי השלטון שלה. בתקופה שלנו רבים מדי שרתי השררה החוברים לכל עמדה מדינית ומאששים אותה גם אם היא לא-מוסרית בעליל. עכשיו שלגזענות היהודית יש 'מלך' המסתובב בראש חוצות עם מרכולתו הפוליטית המסריחה, יותר ויותר יהודים מרגילים עצמם לחשוב שהסרחון הזה הוא בושם. וחלק מהחינוך מחדש הזה לגזענות במסווה של לאומיות יהודית והישרדות העם היהודי, הוא ההטמעה בתודעת היהודים היושבים כאן של אפסותם של תושבי הארץ האחרים - הפלסטינים. [•]... ולאט לאט נגמרו הנושאים להכחשה, - כן שכחתי את הנסיון הנואל של האדון גולדרייך להביא את ספר מסעות של מחבר שכף רגלו לא דרכה בארץ ישראל כהוכחה לכך שהיה רצף יהודי בארץ ישראל - ומה נותר? נותר עוד נושא אחד - היישות הפלסטינית. נוכיח שאין הצדקה ליישות הפלסטינית, נראה באותות ובמופתים שאין עם פלסטיני בארץ ישראל, ובעיותינו כיהודים נפתרו. זה אפילו מצדיק לכאורה את הטבח שישראל עשתה לאחרונה בתושבי עזה. כי הרי גם כך מסתובבים רוב רובם של הישראלים היהודים בתחושה שהמלחמה האחרונה בעזה והטבח שהתלווה לו היו בסך הכל תגובה הכרחית לירי הקסאמים המתמשך. ומהאופוריה הלא מוסרית בעליל הזאת עבר העם ההולך ומיטפש הזה למערכת בחירות שמהותה הבחירה בין ימין גזעני מוצהר לבין ימין הנחבא אל הכלים בכל הנוגע להתעמרות בתושבים הפלסטינים, אך מבטיח לעשות כך בכל מקרה - המשך הכיבוש, המשך המסע הצבאי נגד אוכלוסיה אזרחית פלסטינית, והמשך מסע הדה-לגיטימציה של המנהיגות הלגיטימית של הפלסטינים, החמאס. הגזען ניכר, פעמים רבות, יותר במעשיו מאשר בהצהרותיו. ישראל מנהלת מזה שנים רבות מדיניות כלפי הפלסטינים שאין דרך לתארה אלא כאפרטהייד, שבסיסה הבחנות של גזע ולאום ודת, ביחוד לאור הסיפוח הזוחל של השטחים. מה שבאמת היה חסר בנוף הישראלי הם פובליציסטים כדוגמת פרלמן שיחברו למדיניות שבסיסה גזענות (וכבר לא, כפי שטוענים מנהליה, בטחון והישרדות), ויתנו לה את הלגיטימציה הדרושה כדי לעבור לשלב המתבקש מהסיפוח הזוחל ומהתיחסות הגזענית: גירוש תושבי ארץ ישראל הפלסטינים. השלב האחרון בדמוניזציה של הפלסטינים - איונם. מה שהכותב כלל אינו מבין, וזו תעודת עניות, שהאיון של היישות הפלסטינית, הוא המקבילה ה'ספרותית' של הקריאה לחיסולם הפיזי של הפלסטינים. לתומי חשבתי שיקח עוד זמן עד שהקריאות לחיסול העם הפלסטיני יישמעו במקומותינו, אך כנראה שהטבח בתושבי עזה לאחרונה, פתח את הדלת לנושא של טיהור אתני. והמאמר של פרלמן מתאים לסצנריו הזה. | |||
_new_ |
[•] | |||
|
|||
נִרְאֶה כִּי הִתְקַדַּמְנוּ צַעַד חָשׁוּב לִקְרַאת דִּיּוּן שָׁפוּי כַּאֲשֶׁר מוֹדֶה עֲמִיתִי הַמְּלֻמָּד כִּי ''אֵינֶנִּי מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבִטּוּיִים גִּזְעָנִיִּים''. אוּלָם כָּעֵת מַגִּיעִים אָנוּ לְקַו הַהֲגָנָה הַשֵּׁנִי: עֶצֶם הַטִּעוּן הַמֶּרְכָּזִי הוּא גִּזְעָנִי. הַכְחָשַׁת קִיּוּמוֹ שֶׁל לְאֹם ''פָלַשְׂתִּינִי'' מְבֻסֶּסֶת עַל הִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל נוֹשְׂאֵי הַ''לְּאֹם'' הַזֶּה בַּמְּצִיאוּת בַּשֶּׁטַח, בְּצִיּוֹן, כְּדִבְרֵי הַכּוֹתֵב. פְּעֻלּוֹתֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל הַמְּכֻנִּים ''פָלַשְׂתִּינִים'' מוֹכִיחִים בַּעֲלִיל הֶעְדֵּר כַּוָּנוֹת לְאֻמִּיּוֹת, צַר לִי מְאוֹד. הָיוּ מִי שֶׁהִתְיַחֲסוּ לְכָךְ כְּאֵל סוּג שֶׁל מָזוֹכִיזְם פָּתוֹלוֹגִי (''לֹא מַפְסִידִים הִזְדַּמְּנוּת לְהַפְסִיד הִזְדַּמְּנוּת''), אַךְ אֲנִי סָבוּר שֶׁהִצְבַּעְתִּי עַל הַסִּבָּה הָאֲמִתִּית לְהִתְנַהֲגוּת זוֹ. גִּזְעָנוּת הִיא קְבִיעָה דֶּטֶרְמִינִיסְטִית־בִּיוֹלוֹגִית בִּדְבַר נְחִיתוּתָם שֶׁל קְבוּצַת בְּנֵי אָדָם עַל סְמַךְ שִׁיּוּכָם הַגִּזְעִי, וּמִבְּחִינָה מַהוּתִית גַּם עַל סְמַךְ שִׁיּוּכָם הָאֶתְנִי. הָא וְתוּ לֹא. עַל אַף שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בָּעֲרָבִים אוֹיֵב מַר בַּמַּאֲבָק עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת, מֵעוֹלָם לֹא טָעַנְתִּי וְלֹא הֶעֱלֵיתִי בְּדַעְתִּי לִטְעֹן שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּם - כִּפְרָטִים אוֹ כְּקוֹלֶקְטִיב - לְהִתְעַלּוֹת לְרָמָתוֹ שֶׁל הָאָדָם הַלָּבָן הַמַּעֲרָבִי-מוֹדֶרְנִי אוֹ אַף מֵעֵבֶר לְכָךְ, מְסִבּוֹת שֶׁל נְחִיתוּת גֶּנֶטִית, אֶתְנִית, גִּזְעִית אוֹ בִּיוֹלוֹגִית אַחֶרֶת שֶׁהִיא. עַל מְדִינִיּוּתָן שֶׁל מֶמְשְׁלוֹת יִשְׂרָאֵל אוֹ עַל תַּעֲמוּלָתוֹ שֶׁל לִיבֶּרְמַן אֵין בְּדַעְתִּי לְהַרְחִיב אֶת הַדִּבּוּר, מֵאַחַר שֶׁנְּשׂוּא הַהַתְקָפָה הָעִקָּרִי בִּשְׁלַב זֶה הוּא אֲנִי | |||
_new_ |
[•] הפלסטיניות הפלסטית היא אופנה פוליטית | |||
|
|||
מבחינה היסטורית היא בועה מתפוצצת. גם אם זה ייקח עוד 100 שנה בסוך יובן לכולם שלעם היהודי יש את הזכויות הטיבעיות על ארצו וכל אותם תושבים ממוצא ערבי שלא יסכימו לחיות לפי העקרון הזה ייאלצו להגר למדינתם הערבית בירדן. לא מדובר בטרנספר, עוד מילה במחסנית הנשק השמאלני, אלא בהבנה שכדי לחיות זה לצד זה חייבים קודם כל להניח לעם היהודי לחיות את חייו בצורה נורמלית ובלי לאיים על חיסולו. מרגע שלערביי ארץ ישראל תהיה מדינה משל עצמם, הם יוכלו לבנות את העם הערבי שייברחו בו בגדה המזרחית של ארץ ישראל, כאשר הגדה המערבית של ארץ ישראל תיוותר בידי היהודים. עמיר | |||
_new_ |
רצחתם וגם ירשתם - יחי הקונצנזוס של הגנבים | |||
|
|||
איזה זכויות? זכות היא דבר הנרכש בעבודה קשה. והיהודים היושבים בציון לא הרוויחו את הזכות הזאת עד עתה. נהפוך הוא. והטעות הפרויידנית שלך מסגירה את הנחת המבוקש אצלך: ''...הם יוכלו לבנות את העם הערבי שייברחו בו בגדה המזרחית של ארץ ישראל...'' מדוע להסתיר שבזמן שהינך מדבר על ''מדינה משל עצמם'' בירדן עבור הפלסטינים, מחשבותיך עסוקות בתכנון הטרנספר של ארבעה מליון התושבים הפלסטינים בשטחים. וכמו כל הגאונים של הטרנספר ה'מנומס', היית רוצה שהפלסטינים פשוט יברחו. כי אם ברחו הרי שאיש לא גירשם. כל האפולוגטיקה המאולצת של היהודים גונבי האדמות ביהודה ושומרון מבוססת על המאמץ הגדול למצוא דרך שתאפשר חיסול או גירוש התושבים הפלסטינים מבלי שישראל והיהודים שבה יוחזקו כאחראים לגירוש ולחיסול. יש מספר דרכים להשיג את המטרה הלא מוסרית בעליל הזאת: 1. אפשר, כפי שעושה פרלמן, להוכיח שאין תוקף ליישות הפלסטינית. כאשר הוכחת חסרון היישות מקבילה לחיסול העם הפלסטיני. ומתחסד פרלמן כאחד שכלל אינו רואה את הקשר האנאלוגי בין חיסולה התיאורטי של היישות הפלסטינית לבין נתינת הרשיון לחיסול פיזי של הפלסטינים. 2. אפשר להוכיח באותות ובמופתים שכל הפשעים שנעשו על ידי יהודים בשטחים נגד הפלסטינים הם אשמתם של הפלסטינים - האשמת הקורבן כמתודה וותיקה לטיהור שרצים. 3. אפשר לטעון שכל מלחמה במזרח התיכון היא בגדר מלחמת הישרדות, ובזמן מלחמה אפשר ומותר הרי (לפחות לפי הקונצנזוס בישראל כיום ובאתר ארץ הצבי) להרוג באזרחים ללא הבחנה. העובדה שרבים הצהירו במפורש שהמלחמה האחרונה בעזה היתה בגדר נקמה בפלסטינים (ולא מלחמה נגד החמאס דווקא) משום מה נדחקה לשולי השיח הנוגע לטבח האזרחים שצה''ל ביצע בעזה. יש פטנטים שונים המאפשרים לרצוח וגם לרשת. היהודים הישראלים אשר הפכו בשנים האחרונות לקבוצה די הומוגנית של עבריינים ורוצחים, מדעת ושלא מדעת, הפכו את הורשת הארץ מיושביה הפלסטינים - קריא: ניקוי אתני - לתעסוקה מלאה. | |||
_new_ |
הירצחו הערבים וגם ירשו? | |||
|
|||
זכות לאומית של היהודים לארץ ישראל נרכשה כבר. למה עכשיו צריכים לעבוד על זה קשה ולהזיע? אנחנו לא צריכים להרוויח זכות שכבר קיימת לנו ממילא. הערבים מזיעים מטרור עכשיו כדי לנסות ולזכות גם הם בפלח מפירות העם היהודי. | |||
_new_ |
|
|||
מדברים על הבריון והבריון מופיע. | |||
_new_ |
בדיוק, צריכים להכות בביריון ולהניסו מהארץ | |||
|
|||
לא נוכל לשאת את הטרור של הבריון הערבי לאורך זמן רב ולכן אתה צודק שצריך למצוא לו פתרון ממזרח לירדן. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |