  
  
  
|
 |
|
||
  נתק 'אמנותי' |
|||
|
|||
הנתק, אגב, הוא לא רק בין האנשים ה''רגילים'' עם הדם האדום, אלא גם עם חובביה הנאמנים של המוסיקה הקלאסית. וכאן מדובר בבעיה קשה. בעוונותיי הרבים, נכחתי בכנס בינלאומי שכותרתו היתה: ''דרכי ההלחנה לקראת המאה העשרים ואחת''. מאחר שהנוכחות היתה תוצאה של כפיה/לחץ/פיתוי מטעם מזכירות האקדמיה, שמחתי לשמע הודעתו של אחד המרצים, לפיה יושמע קטע מיצירה של שטוקהאוזן, כמדומני, שמטרתה - כך במפורש - ''לשוב ולהתחבר אל הקהל''. בתחילה, אכן נשמעה המוסיקה מוסיקלית בהחלט... בנוסח תקופת הברוק, אלא שלאחר כמה תיבות, חזר המלחין ה''מודרניסט'' לסורו והשאר היה, כרגיל, גיבוב נלעג של ערימות צלילים חסרי-פשר. אכזבתי היתה עמוקה למדי. הרי אחד מהדגלים המונפים תדיר על-ידי מיני ''מודרניסטים'', הוא העצמאות האמנותית, הסירוב להיכנע לגחמותיו של הקהל הפרימיטיבי והנחות. והנה, חשבתי לעצמי, אם זוהי דרכו ''להתחבר אל הקהל'' - סימן שהוא כל כך מנותק, שכנראה מצב המוסיקה האמנותית גרוע הרבה משחשבתי. למה הדבר דומה? לאדם שכה התחבב עליו החום, עד שכאשר הוא מואיל בטובו לצנן את ביתו, למען האורחים, ל''חום שבני אדם נורמליים יוכלו לשאת אותו'' - הוא מוריד את המעלות ל... ל- 55 מעלות צלזיוס... ומרגיש מרוצה. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי