|
רוב העיתונאים, לרבות עורכי העיתונים, לרבות אמנון דנקר, אמנם מבינים את הוויית הצבא והמלחמה. מכיוון שלהווייה זאת יש ''מאסה'' גדולה יותר מכל נושא אחר, היא ''מושכת'' ומעצבת את כל הנושאים. לפיכך, אי הבנת הווית הצבא והמלחמה מתגלגלת לנושאים אחרים.
התוצאה: ''מעריב'' תחת דנקנר או תחת ארז איננו עיתון שונה במהותו באשר לתוכן, הוא ''עיתון של צללים'' ולא של אמיתות, או, לפחות, התקרבות אליהן. ההבדל בין ארז לדנקנר, הוא ברייטינג והבדל זה צריך לעניין את בעלי העיתון את המפרסמים ואת אנשי יחסי הציבור אך לא את הציבור הרחב. |
מעריב: עיתון של צללים
