|
לא ראיתי התיחסות לנושא העם הפלסטינאי במאמר על גבולות פלשתינה. מה גם, שהמאמר נקרא ''גבולות המנדט הבריטי'', שהוא שם יאה בהרבה. פלשתינה היא חבל ארץ גאוגרפי שגבולותיו (למעט בצפון) די ברורים, ונקבעו שנים רבות לפני שבריטי כלשהו דרך עליו. חבל הארץ הזה מחולק ליחידות משנה, שאחת מהן היא עבר הירדן, אבל אלה נחשבו תמיד לנפות מנהליות ולא ליחידות פוליטיות נפרדות (כלומר: הגבול משמעותי לתנועת שיירות סוחרים, לא לתנועת צבא). ההסכמים בין הבריטים לצרפתים כבר היו ברוח המפוי המדויק של המאה ה-20, התיחסו לעובדות אנושיות בשטח, ונתנו פחות תשומת לב לגבולות טבעיים. כך הוכנסה אדום לתוך פלשתינה, כך נכנס לתוכה גם צפון מדבר ערב (וחולק בקוים ישרים), וכך חולק הגליל בצורה מצחיקה למדי. חלוקות הארץ הבאות, לקביעת אזורי הבית היהודי מול המדינה הערבית, מדגימות זאת באפן קצוני יותר.
המאמר ''אמת על ארץ ישראל'' שם את הדגש על התפתחות של תודעה משותפת על רקע ההתנגדות למפעל הציוני. המאמר מזכיר את קיומה של זהות פלסטינאית מודעת החל מ-1910. האם ברור לך שהכוונה היתה דוקא לעבר המערבי כאזור מובחן, או שאתה מניח שלזה הכוונה, לאור היות רוב מחלט של היישוב היהודי מרוכז דוקא במערב? בסיכום המאמר אתה מציין בעצמך, שהתסיסה הלאומית באימפריה כולה היתה גורם משמעותי לא פחות מההתנגשות עם הציונות, ויש יסוד להניח - אלא אם אתה יודע שאין זה כך - שההזדהות הלאומית כללה את שני עברי הירדן.
דברים אלה - כחם יפה עוד יותר לגבי מאמרך על הציונות.
אני מתנצל. לא עברתי על כל הדיון שבעקבות המאמרים, אולי כבר התיחסת לנקודה זו בתגובה?
אני רוצה להדגיש, שהעניין שלי בנושא תאורטי בלבד. אין לדעתי שום זכות או חובה הנובעת מקיומו או אי קיומו של עם פלסטינאי, ואין משמעות רבה לעמדותי הפוליטיות אם אוכלוסיית עבר הירדן המזרחי שונה או דומה לאוכלוסיית המערבי. הריב על שתי גדות הירדן אינו תלוי בשאלות אלו כלל. |
תודה. מאמרים מעניינים
