| אינני רואה היכן כתבתי שמפלגות אינן משתנות. אני מוכן להוסיף על זה שגם אנשים משתנים כל עוד הם חיים. אז מה? אינני רואה היכן הגבלתי את סמכות הכנסת. הייתי שמח לו יכלתי, אבל אינני יכול.
מאמרו של צורף ברור לחלוטין. ברור למה הוא קורא ''מדיניות השמאל'', והבאתי דוגמאות למתקשים, ברור לגמרי מדוע הוא קובל על מנהיגים שבאו ממפלגות המזוהות עם ''הימין'' על שבצעו מדיניות זו בנגוד להצהרות מפורשות של עצמם ושל מפלגתם לפני הבחירות, וברור גם שמבחינה רשמית אין בזה פסול לפי החוק הנוהג היום במדינה - שאלה שלא צורף ולא אני עסקנו בה כלל. למען מי שהתקשה בקריאה הראשונה, הצעתי לעיל השלמות, ואתה מוזמן לשאול את צורף אם הוא סומך את ידיו עליהן. צורף לא טרח לפרט עד כדי כך, כי אדם אינו טורח לפרט בכל פעם את המובן מאליו. בכל אפן, ברגע שאתה קורא את המשפט נכון, אין בו עוד תרוץ לשום דבר - יש בו הבעת עובדה המקובלת על כל אדם סביר, ותוספת השלכה מסוימת שלה. כמעט שאין בו פרשנות. לשאלת הדמגוגיה, היות וכל דבריו של צורף אינם מקובלים עליך, תמיד תוכל לפסוק שדעותיו אינן אמתיות אלא מיועדות לאזני ההמון בלבד. מצדי אתה רשאי לקרוא דמגוגיה לכל נתוח הסטורי, ואני יודע שאינך זקוק לרשותי לשם כך. הנקודה העיקרית בדבריו של צורף עוסקת בצרך לגבש משנה מסודרת יותר של ''מדיניות הימין'', וברור שאין הוא מתכוון למדיניות שיושמה בפעל על ידי כמה ממנהיגי מפלגות הימין, אלא למדיניות שהוא חושב שנכונה וראויה לשם ''ימין'', ושמנוסחת כבר בצורה מעורפלת במצע המפלגות הללו.
הרקדן יכול להאשים את הרצפה, ולפעמים הוא גם צודק. יתכן שהוא אשם גם כן בכך שלא בדק את הרצפה כראוי לפני ההופעה, ויתכן שגם אם בדק - היה צריך לקחת בחשבון שמנהל התפאורה יחליט פתאום לשנות לו משהו באמצע. אז זה פוטר איכשהו את מנהל התפאורה מאחריות?
דוד, לי נראה שאתה הולך כל הזמן סביב נסוח המאמר המקורי, אותו כנראה לא הבנת לאשורו, ותוקע את עצמך בתרוצים והצטדקויות לאי ההבנה ההיא. חבל. |