|
מיכאל שרון: הדרה ואמיתות הקונפליקט בראיון של פרופ' חלידי | |||
|
|||
בהארץ מופיע היום ראיון עם פרופ' ראשיד חלידי, שתואר כחברו הפלסתינאי של אובמה, ואף שהוא אזרח אמריקני, הוא מלא בעבר תפקידים חשובים בהנהגה המדינית של אש''ף. הראיון הזה, ניתן להגדירו במלה אחת ''פנטסטי''. בקיצור ובתמציתיות מבריקה הוא סוקר אחד לאחד את כל נושאי הסכסוך הישראלי/יהודי-פלשתינאי, החל מהונאת אוסלו מצד ההנהגה הישראלית, שהאיש טען בדין, שתתפוצץ ברעם, וכלה בתעמולה הציונית בארה''ב, צרות האופקים של אותם ציוני ימין יהודים אמריקנים שעסקו במגעים היהודים פלשתינאים בעבר מסוג דניס רוס (עראפת כינה אותם אז ''הרבנים''), שיקוף אייפאק עמדות מיעוט ימני בקרב יהודי ארה''ב, ומוגבלות דעת הקהל האמריקנית. בהודעת תגובה לא ארוכה שכתבתי למאמר, השתמשתי במושגים לא מוכרים ומאירי עיניים לגבי התעמולה הציונית-לאומנית, ''פרגמנטצייה, פריסה לפרוסות'' מול הראייה הכוללת. בעיקר, הכנסתי מושג חדש שפיתחתי ''קונסלציוניזם'' תוך איפיון תהליך אוסלו, וכן איפיון תהליכים נוספים בסביבה הישראלית. ''הארץ'' לא פירסמו את הודעתי הבוגרת והמפוקחת, בעוד הם פירסמו הודעות ירודות רבות, דבר שארע בעבר, כאשר הודעות מקוריות שלי לא התפרסמו, וכעבור כמה ימים הרעיון המסויים או שרשרת הרעיונות, הופיעו אחת לאחת, אמנם בצורה ירודה יותר והרבה פחות אפקטיבית, אצל אחד מכתביהם, המקבל משכורת שמנה בעיתון, או בגוף עבודה או מאמר בעיתון אצל פרופסור ישראלי כלשהו. שיטת כיוס יצירות זאת מרגיזה ומסואבת, שכן היא חלק מדפוס ההדרה של יוצרים טובים לטובת קרובים לצלחת ובעלי מהלכין, כשאחד נהנה באפס מחיר מפרי עמלו של אחר, ואילו היוצר מודר ומנסים להפוך אותו לדמות שולית בכל מישור. הנוטלים חלק בהגמונייה הישראלית מזרימים זה לזה טובין, לעיתים הבאים ממקורות בזיזה, כשמקורות הטובין הללו, תכופות הופכים למושא לפגיעות, על מנת לקפד את יכולתם לתגמול והנאה מפירות הדברים שיצרו או טובין אחרים שניגזלו מהם. יש כאן צרות עין נוראה, המזכירה את הדקדקנות בה סוחר הסמים שוקל כל מאית מיליגרם הרואין. להלן ההודעה השדודה שלא פורסמה בהארץ, אף שהיא תרבותית, נבונה ואין בה כל פסול כעילה לפסילה מפירסום : Wonderful. The sober and proper perspectives מיכאל שרוןWhile the Israeli and the American public is flooded by a propaganda that fragmentizes and slices the complex aspects of the conflict into biased and distorted pieces, here we are offered with an excellent overview that is all-encompassing, accurate and shows in a lucid manner what was the real nature of the Oslo agreement - an attempt by Israeli leadership to grab an opportune to force the Palestinians into unacceptable terms. The Israeli orientation is that of waiting, like a spider, to certain constellations to occur, in which they can obtain their prey and reach excellent benefits with near zero cost. The trouble is that this constellationistic short term orientation, of grabbing benefits also infiltrates into the Israelis business attitude, making consumerism in Israel an experience of being ripped off in numerous cases. | |||
_new_ |
מיכאל שרון: תיקון. הדרה ואמיתות הקונפליקט בראיון של פרופ' חלידי | |||
|
|||
בהארץ מופיע היום ראיון עם פרופ' ראשיד חלידי, שתואר כחברו הפלסתינאי של אובמה, ואף שהוא אזרח אמריקני, הוא מלא בעבר תפקידים חשובים בהנהגה המדינית של אש''ף. הראיון הזה, ניתן להגדירו במלה אחת ''פנטסטי''. בקיצור ובתמציתיות מבריקה הוא סוקר אחד לאחד את כל נושאי הסכסוך הישראלי/יהודי-פלשתינאי, החל מהונאת אוסלו מצד ההנהגה הישראלית, שהאיש טען בדין, שתתפוצץ ברעם, וכלה בתעמולה הציונית בארה''ב, צרות האופקים של אותם ציונים כמו-ליברליים יהודים אמריקנים שעסקו במגעים היהודים פלשתינאים בעבר מסוג דניס רוס (עראפת כינה אותם אז ''הרבנים''), שיקוף אייפאק עמדות מיעוט ימני בקרב יהודי ארה''ב, ומוגבלות דעת הקהל האמריקנית. בהודעת תגובה לא ארוכה שכתבתי למאמר, השתמשתי במושגים לא מוכרים ומאירי עיניים לגבי התעמולה הציונית-צדקתנית-כמו-ליברלית, ''פרגמנטצייה, פריסה לפרוסות'' מול הראייה הכוללת. בעיקר, הכנסתי מושג חדש שפיתחתי ''קונסטלציוניזם'' תוך איפיון תהליך אוסלו, וכן איפיון תהליכים נוספים בסביבה הישראלית, בפרט הצרכנית והעיסקית. ''הארץ'' לא פירסמו את הודעתי הבוגרת והמפוקחת, בעוד הם פירסמו הודעות ירודות רבות, דבר שארע בעבר, כאשר הודעות מקוריות שלי לא התפרסמו, וכעבור כמה ימים הרעיון המסויים או שרשרת הרעיונות, הופיעו אחת לאחת, אמנם בצורה ירודה יותר והרבה פחות אפקטיבית, אצל אחד מכתביהם, המקבל משכורת שמנה בעיתון, או בגוף עבודה או מאמר בעיתון אצל פרופסור ישראלי כלשהו. שיטת כיוס יצירות זאת מרגיזה ומסואבת, שכן היא חלק מדפוס ההדרה של יוצרים טובים לטובת קרובים לצלחת ובעלי מהלכין, כשאחד נהנה באפס מחיר מפרי עמלו של אחר, ואילו היוצר מודר ומנסים להפוך אותו לדמות שולית בכל מישור. הנוטלים חלק בהגמונייה הישראלית מזרימים זה לזה טובין, לעיתים הבאים ממקורות בזיזה, כשמקורות הטובין הללו, תכופות הופכים למושא לפגיעות, על מנת לקפד את יכולתם לתגמול והנאה מפירות הדברים שיצרו או טובין אחרים שניגזלו מהם. יש כאן צרות עין נוראה, המזכירה את הדקדקנות בה סוחר הסמים שוקל כל מאית מיליגרם הרואין. להלן ההודעה השדודה שלא פורסמה בהארץ, אף שהיא תרבותית, נבונה ואין בה כל פסול כעילה לפסילה מפירסום : Wonderful. The sober and proper perspectives מיכאל שרוןWhile the Israeli and the American public is flooded by a propaganda that fragmentizes and slices the complex aspects of the conflict into biased and distorted pieces, here we are offered with an excellent overview that is all-encompassing, accurate and shows in a lucid manner what was the real nature of the Oslo agreement - an attempt by Israeli leadership to grab an opportunity to force the Palestinians into unacceptable terms. The Israeli orientation is that of waiting, like a spider, to certain constellations to occur, in which they can obtain their prey and reach excellent benefits with near zero cost. The trouble is that this constellationistic short term orientation, of grabbing benefits also infiltrates into the Israelis business attitude, making consumerism in Israel an experience of being ripped off in numerous cases. | |||
_new_ |
לא נמאס לך לבכות כל החיים ''אכלו לי, שתו לי...'' ?? | |||
|
|||
_new_ |
מיכאל שרון: שיתנו פשוט לחיות. הצרה היא שהתרגלו לחבוט | |||
|
|||
וממנפים עוולות שניגרמו פעם למטרת גרימת עוולות חדשות, תוך האמירה התמידית, הוא בחור טוב, אבל כבר אין לנו ברירה, חצינו מזמן את הרוביקון. אני אוכל כל הזמן חרא, למשל בכל פנייה למוסד ממשלתי, עושים כלפי מעשים אבסורדים תוך התייחסות כאל חלאת אדם. מילא היחס, אבל היחס המבזה הוא גם האינדיקצייה שיקפחו את זכויות האזרח הבסיסיות ביותר שלי. כן, בביטוח לאומי דפקו אותי וחזק. מחלקת חנייה של העירייה דפקה אותי וחזק. כך גם בבית הדין לעניינים מקומיים. כך גם במנהל מקרקעי ישראל, במחלקת הטאבו. כך גם במשרד הפנים, והרשימה ארוכה ולא ניפסקת. כשאין קיפוח זכויות אלמנטרי תוך סיבוכים משונים וסחבת ענק, אז יש סתם ביזוי, כשמה שלאזרח ישראלי נימשך שעתיים בתור ו-3 דקות אצל הפקידה כדי להשיג, לי זה לבוא לשם 3 פעמים, תוך סרח עודף של יחס לא נעים. באנגליה למשל, ב-7 חודשי שהייה ב-1996 לא אכלתי פעם אחת מה שאני אוכל כאן כמה פעמים בשבוע ולעיתים ביום. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |