| את התשובה לשאלתך תמצא בסוף הפסקה השלישית של המאמר. דהיינו, ההרצון להיזכר בהיסטוריה. כל מנהיג רוצה באופן טבעי ביותר להשאיר חותם כלשהו של עשייה היסטורית למען עמו. עזר וייצמן סיפר, שמנחם בגין נטה לוויתורים מול העקשנות המצרית, מסיבה זו. כדי לשכנע את בגין, סיפר וייצמן, הוא אמר לבגין שאם הוא יחתום על ההסכם עם מצרים, הוא ייזכר בהיסטוריה כראש הממשלה הראשון שעשה שלום עם מדינה שכנה. ואם הוא לא יעשה כן, הוא יישכח מהר מאד.
אצל אהוד אולמרט יש פן נוסף לסוגיה זו. הוא חושש שהרישום העיקרי שהוא ישאיר אחריו, יהיה הרישום הפלילי. |