  
  
  
|
 |
|
||
  תודה עבור החומר הסטטיסטי על הבלקן.יש גם צ-אפריקה |
|||
|
|||
לכיבוש-השפעת צרפת איטליה וספרד בצפון אפריקה יש השפעה חשובה על יחסי אירופה עם העולם המוסלמי. ההגירה הגדולה של צפון-אפריקאים המייחלים לאירופה נמשכת באופן חוקי או בהסתננות. ההשפעה האסלמית ניכרת כיום בעיקר בצרפת ,לה היו ''יחסים מיוחדים'' עם צ אפריקה ובפרט אלגי'ר | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ליורם: על שרידי הקולוניאליזם |
|||
|
|||
ניתן לזהות מספר זרמים חברתיים הפועלים באזורנו במקביל: 1. שרידים של התקופה הקולוניאלית 2. התפתחות של המאבק צפון-דרום או העולם העני מול העולם העשיר 3. השאיפה לסדר עולמי תחת מטריה של עולם חד- קוטבי: שליטה של מעצמת על אחת. שרידי התקופה הקולוניאליסטית יש הבדל מהותי בין הקולוניאליזם הצרפתי לכל השאר, בהתייחסות למה שפעם הייתה אימפריה. בעוד שכל האימפריות הקולוניאליות (בריטניה, גרמניה ספרד, פורטוגל והולנד, שלא להזכיר את איטליה הפשיסטית) ויתרו על נכסיהם ללא תנאי, צרפת מוסיפה לשמר את יחסיה עם הקולוניות לשעבר. הדוגמה הבולטת היא שליחת כוחות צבא צרפתיים לכל קולוניה לשעבר כדי ''להציל'' צרפתים, או לתמוך במשטר הקיים. המקרה האחרון בחוף השנהב הוא רק דוגמה אחת מני רבות. השאיפה הצרפתית לים תיכון בשליטה צרפתית, התחילה בצפון אפריקה ועברה לסוריה וללבנון. האינטרסים הצרפתיים נשמרו בהסכם סייקס פיקו המפורסם, למרות נחיתותה של צרפת כלפי בריטניה בתום מלחמת העולם הראשונה. הדוגמה הטובה ביותר היא ההסכם החשאי בין לויד ג'ורג', ראש ממשלת בריטניה באותה תקופה לבין קלמנסו לגבי גבולותיה של ארץ ישראל, חרף התנגדותו של גנרל אלנבי. אולי כאן המקום להזכיר אנקדוטה שהפכה לעובדה היסטורית: בפגישה שנערכה בביתו של לויד ג'ורג' ב- 9 בספטמבר 1919, שאל הלורד שומר החותם, Bonar Law , את אלנבי ''מה ערכה של פלסטינה?'' . אלנבי טען שלפלסטינה אין כל ערך כלכלי ושהיא עשויה להסב לבריטים כאב ראש במשך דור אחד או שנים לפחות, בגלל הציונים. החלופה היא להניח לצרפתים להשתלט על פלסטינה שישתמשו במימי הכינרת להשקות את דרום סוריה. עצם הרעיון של שליטה צרפתית בירושלים עורר חלחלה בלב השומעים. המפה שהציע אלנבי באותה פגישה התייחסה לצרכים האסטרטגיים וההיבטים הכלכליים שידרשו לבריטניה כדי לקבל את המנדט על פלסטינה. צרכים אלו הביאו בחשבון שאוכלוסיית פלסטינה תגיע לכ- 5 מיליון בני אדם ויש לספק לאוכלוסייה זו את מקורות המים הנדרשים. המלצות אלו תואמות כמעט את קווי שביתת הנשק בין ישראל לסוריה ב- 1967 וכן את אזור הביטחון בלבנון (!). כאמור, לויד ג'ורג' העדיף לשלם לצרפתים במטבע מזרח תיכונית על חשבון יתרונות עבור בריטניה באירופה. אכן מדיניותה של צרפת במזרח התיכון, למעט בתקופת מלחמת אלג'יריה, הייתה פרו ערבית, כהמשך ישיר למחויבויותיה ההיסטוריות ללבנון ולסוריה. מדיניות זו מחוזקת על ידי בעיות הפנים של הימצאות יוצאי אלג'יריה בצרפת (''הרגליים השחורות'' כפי שהם מכונים שם), מול תופעת הימין הקיצוני בראשות לה פן ומול האהדה הטבעית של השמאל למה שהם רואים ''כצדק חברתי'' שנגזל מהפלסטינים - האנדרדוג (תופעה זו הינה תופעה מתמשכת שנקטעה רק בתקופת ההעפלה). אף אחד לא יוכל להאשים את הצרפתים באהבה יתרה למוסלמים. הצפון נגד הדרום טופלר חזה את ההתפתחות הזאת עוד ב- 1991 (''מלחמה ואנטי מלחמה''), כאשר טען שהמלחמות הגדולות נגמרו. לפי תחזית זו צפויות מלחמות של הדרום נגד הצפון, או מלחמות טרור. מבינה כלכלית קיימת כאן מערכת של כלים שלובים. העולם השלישי, הנגוע בעוני כבד, מסתנן ל''צפון'' למטרות פרנסה. בנושא זה אין טעם להרחיב מאחר והעובדות ידועות אפילו אצלנו (250,000 עובדים זרים). סדר עולמי השאיפה לסדר עולמי הפכה להיות מטרה של כל המדינות המתועשות, מאחר וכל פעולה אלימה פוגעת בכלכלתן. מאחר ובעיות הלאומיות והגדרת הריבונות הגיעו במדינו אלה על פתרונם (למעט כיסים קטנים של מיעוטים אתניים שלא זכו עדיין להכרה), הרי שהן נתפשות לכל גבול שהוא שהוכר ע''י מוסד בינלאומי. בוודאי שהם לא יתנו את ידם למגמות אלימות. ההתפתחויות האחרונות במשפט הבינלאומי הן רק תוצאה של המגמה הכללית הזאת. לדוגמה: הגבולות שלנו עם סוריה מעולם לא הוכרו ע''י הסורים. ההסכם בין הצרפתים לאנגלים, כחלק מחלוקת אזורי ההשפעה שלהן במזרח התיכון, אושר ע''י חבר הלאומים ב- 1923, כאשר הסורים הצהירו שאינם מכירים בו. כל השיחות האחרונות עם הסורים מחד, והמחלוקת סביב מעמדו של ראג'אר (לבנוני או סורי), עלו על שרטון סביב הנקודה הזאת: הכרה בשתיקה בגבולות 1923. ארה''ב תומכת עקרונית במגמה זו, כל עוד אין היא פוגעת במה שמוגד על ידה כאינטרסים אמריקאיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יפה דרשת הניתוח מעניין ומועיל אך גם הבריטים |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| את המלחמות בין הצפון לדרום ניתן להגדיר גם |
|||
|
|||
מלחמות בין הדמוקרטיות ללא-דמוקרטיות, שכן התפרקות ה''גוש השני'' העבירה את מרבית מדינותיו ל''גוש הראשון'' הדמוקרטי. אותן מדינות פרוסות גיאוגרפית על פני כל כדור הארץ, עם משקל גבוה בחצי הצפוני, אך משקל לא קל גם בדרומי (אוסטרליה, דרא''פ, ברזיל וארגנטינה). לעומת זאת מדינות ''העולם השלישי'' נמצאות בחלוקה שווה פחות או יותר בין הצפון לדרום. המלכד את הדמוקרטיות רב יותר מהמשותף ללא-דמוקרטיות, ויש מגמה של חלק מהלא-דמוקרטיות לעשות צעדי התקרבות לגוש הדמוקרטי, לעיתים ללא תשלום במחיר שינוי במשטרן. המאפיין הבולט ביותר בקבוצת המדינות הלא-דמוקרטיות הוא היותן מדינות בעלות אוכלוסית רוב מוסלמית ושלטון תנועה אסלאמית. אומנם המשותף בין המדינות המוסלמיות הוא רב ביותר, אך בינן לבין הלא-מוסלמיות מועט ביותר. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי