| הרי המינהל כותב במסמך שמוגש כ''הצעת פשרה'' עם הקיבוץ לאישור מועצתו כי הקיבוץ מקבל בתמורה לויתור הקרקע החקלאית -17% בלבד. שזה יותר מ-80% תשלום+מיסים ןהטלים. רייכמן מסתמך על תקנות ישנות של המינהל וכן כולל מיסים שאינם לענין במקרה הזה,כגון מס שבח. רייכמן גם כותב את המאמר מנקודת מבט אחרת,שאינה קשורה ישירות לגליל-ים. הוא מתרעם על היקף המיסוי על הקרקעות בישראל שמרתיעה כל אוחז בקרקע חקלאית מלשאוף לשנותה ליעוד אחר. זו כמובן שטות ,כי התמורה המתקבלת כיום מקרקע חקלאית היא כה עלובה שגם ברמת מיסוי כזו יש רווח עצום בהפשרתה ליעודים אחרים. |