  
  
  
|
 |
|
||
  מאמר יוצא מן הכלל |
|||
|
|||
יש לי הסתייגות מהביטוי ''כיון שקהילות אשכנז היו מסוגרות בינן לבין עצמן'' שאינו מדוייק ממש. צריך להבין שכל העולם היה בימי הביניים וגם לאחר מכן ''עולם מסוגר'' בגלל חוסר היכולת המיידית לנוע ולהתקשר לקהילות קרובות ורחוקות. יחד עם זאת דווקא בקהילות היהודיות היתה פתיחות גבוהה יותר וקשרים מיוחדים בין קהילות מרוחקות גיאוגפית האחת מהשניה, שעיקרן היה בשל המיוחדות הדתית ושמירת המצוות האובססיבית שביהדות. רבנים מקהילה א' נסעו מאות קילומטרים כדי לשרת בקהילה ב'. גם הסיפור של הרמב''ם מראה על מרבי הפריסה של השפעת המנהיגים והפקידים (ספרד, מרוקו, מצרים, תימן, בבל וכו'. התופעה שיהודי מארמניה או מגליציה, מתימן או מהמגרב שולח שאילתה עם רץ לרמב''ם במצרים וגם מקבל תשובה מעידה על חיים דינמיים והפוכים מהטענה של ''סגירות''. בודאי ש'הסגירות' אינה סגירות אלא 'דינמיקה נמוכה' בין קהילות, שהתחייבה מאופי החיים עד למאה ה-20 (העדר תקשורת ומוביליות גבוהה). | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מאמר יוצא מן הכלל |
|||
|
|||
אתה צודק בעניין הקשר בין קהילות ישראל בגולה. נשתמרו רישומים ועדויות על קשרים בין גלויות בעולם העתיק. כמובן שככל שהולכים אחורה יש פחות ידיעות, לא בגלל שלא היו קשרים אלא שהיה פחות תיעוד לקשרים האלה וגם היכן שהיה תיעוד רק חלק קטן השתמר ושרד. אבל בגדול תופעת הגולה בתרבות היהודית היא אירוע נדיר וחריג בכל ההיסטוריה האנושית, כמו עוד אירועים חריגים ונדירים הקשורים לעם היהודי בשל מעמדו ובשל ההתרחשות ההסטורית שלו. נדמה לי שגם העם היהודי היה והינו אחד העמים המזורים באופן ישר ומלא גם לדת. בניגוד ליהדות האסלאם והנצרות אינם 'עם' או 'לאום' אלא אמונה שלפי מאמיניהם צריכה לכבוש את העולם. אצל היהודים הדת היהודית הסתגרה בתוך העם היהודי, וברוב התקופות ההסטוריות גם לא עודדה גויים להתגייר. בעוד האסלאם והנצרות רואות בכל העולם את היעד שלהן, היהדות צנועה ורואה את מקום מקורה וייעודה רק בתחומי ארץ ישראל. מעניין. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי