| אני מבקש לתקן את הרושם כאילו מדובר ביאוש. חס ושלום. אני מנסה להתאים עצמי למציאות החדשה שנוצרה. המדינה האחת כבר קיימת, ועתה יש להיאבק על חיסול האפלייה ומתן זכויות אזרח לציבור שזכויות אלו נשללות ממנו. גם היום אני מעדיף פתרון של שתי מדינות עצמאיות, אילו הדבר היה אפשרי, אולם פרישת ההתנחלויות ומספר המתנחלים חיסלו את אופציית שתי המדינות. הבנייה בהן נמשכת ומתעצמת, ואין טעם לטמון הראש בחול, ולהמשיך לאונן על שתי מדינות או ''תהליך שלום'' שאינו תהליך ואינו שלום. אינני מדבר על ''בלתי הפיך'', בטווחים היסטוריים של מאות בשנים ייתכן והכל יהיה הפיך. אבל בעת הזו להערכתי הגענו לנקודת אל חזור באשר לשתי מדינות, ומי שמתנגד לכיבוש ולמציאות האפרטהייד שנוצרה בטשחים הכבושים, צריך להסיק מסקנות. |