|
אני שולל את הנחתו של אבנרי בדבר יכולתנו לחיות בצל פצצה גרעינית של משטר טוטליטרי – קלריקלי מוסלמי. איראן אינה בריה''מ ואנחנו לא ארה''ב ומצב של ''מאזן אימה'' לא יציל את העולם ממשטר קיצוני והזוי כמו המשטר האסלאמי הזה. כמו ששום ''מאזן אימה'' לא עצר את היטלר מלגרור את העולם לכמעט השמדה טוטלית, כך אין כל ביטחון שמנהיג איראני כלשהו המונחה בעיקר משיקולי דת נסתרים ושחושב את עצמו המהדי ה-12 (המשיח המוסלמי), לא היה גורר את העולם (אולי) לעימות הרסני שתחילתו בהשמדת ישראל. שהרי מה צריך? רק להטיל 5 פצצות גרעין פשוטות על ישראל ומיד לצאת בהכרזה ש''אוי טעינו, נפלט לנו ואנחנו מתנצלים'' כדי שארה''ב ואירופה יסכימו לנצור את נשקן ולברר בתהליכים מדיניים איך אפשר להתיר את הפלונטר. מה הביג דיל. רק ישראל הושמדה בינתיים. הרי היא המדינה היחידה שעדיין מתווכחים בעולם ובישראל אם היא בכלל לגיטימית. אז מה הביג דיל?
העובדה שאבנרי לא חרד לעתידה של ישראל אינה פקטור בשיקולים האסטרטגיים של ישראל וטוב שכך. שהרי ידוע לנו שהוא תמיד חייל בחיל האוונגארד של עצמו, אלא שהוא יצא לכבוש מטרות דמה שהסיטו אותו למחדל מוסרי של הזדהות עם תנועות טרור פלסטיניות שהתחפשו לתנועות שחרור לאומיות של ''העם הפלסטיני בן 100 השנים'', וכל זה בטענת שווא שכל מה שהוא עושה הוא עושה לטובת ה''עם הישראלי''. אז עם הטרור שתנועות אלה הפיצו בסביבותינו עוד יכולנו להתקיים, בינתיים, הרי שעם תוכניתו של אבנרי לחיות תחת צל הפצצה האיראנית לא נוכל להתקיים. כי טרור זה טרור, אז לפחות שלא תהיה לו מסת כוח כה דטרמיניסטית. |
[•] ואיפה אנחנו במשחק הזה?
