  
  
  
|
 |
|
||
  גדעון בן יואש |
|||
|
|||
לצערי תגובתך מוכיחה בדיוק את טענתי. אפשר להבין את הפאסינציה שיש ליהודים מאמינים עם עלילותיהם של גיבורי תקופת המקרא. שופטים כדוגמת גדעון בן יואש שהוכיחו עצמם כמצביאים גאוניים אכן חסרים אנו גם כיום. אך להבין את סיפורי מעלליהם כלשונם, ולהציבם מילולית כדוגמא ליהודים צעירים כיום, גובל בהשחתת הנוער, ואני יכול רק לנחש שמה שדוחף את הרב לפרשנות כה קיצונית הוא הרצון ל'זרז' את הגאולה בכל מחיר, ולו גם במחיר ההגינות ההסטורית-תרבותית המינימלית. האמירה על שופטי בג''צ ש-''ראוי שכל זמן שהם יושבים על חורבות כפר ערבי שדוד שימנעו מלהביע דעה'' מסגירה סוג של בורות הסטורית שאינה מחמיאה לרב כלל: זו הרי דמגוגיה נפוצה שמטרתה לטשטש את האירועים ההסטוריים שיצרו את ה'קו הירוק' ואת ישראל של גבולות '67. הרב הרי הוא אדם שחי בתוך עמו, ולא על פלנטה אחרת. אך סילחו לי, שכחתי שהרב אכן חי בעפרה, שהיא במובן מסויים אכן 'פלנטה אחרת', שבה החוקים הם חוקי תקופת המקרא. זה מסביר את ההתנהגות של צעירי ההתנחלויות שגדלו בשטח ולמדו מפי רבניהם שיש להבריח את ה'ערבים' ''חזרה למרחבי המדבר שבחצי האי ערב.'' דברי הרב מדגימים את החינוך המתנחלי ללא רבב. והאחריות שיש לרב ולאחרים כמוהו להתנהגות האלימה של צעירי ההתנחלויות הופכת להיות ברורה יותר: אם גדעון בן יואש מובא כדגם לעשיית שפטים באוייבי ישראל, והפלסטינים הם אוייבי ישראל שיש ''להבריח אותם חזרה למרחבי המדבר שבחצי האי ערב'', הרי שהמשימה ברורה. הרי בכל פעם שיש תקיפה של איכרים פלסטינים ביהודה ושומרון או 'סתם' השחתה של מטעיהם, יוצאת כל השדולה המתנחלית להגנה על אורח החיים המתנחלי וטוענים שהתוקפים כלל אינם מתנחלים, או שהם קבוצה קטנה שאינה מייצגת את כלל ציבור המתנחלים. זה הרי הכל מילוי לנקניק הלא כל-כך כשר שהרב מנסה למכור לנו: הרב עצמו מציב בדבריו את גדעון בן יואש כדוגמא מילולית וישירה ל'עשייה' היהודית הנדרשת כיום בשטחים. הרב במפורש מציב את גדעון כדוגמא לשופט שגירש במו ידיו את ה'ערבים'. ולא רק גירש, אלא חיסל. האתוס שהרב מנסה למכור לנו הוא האתוס של ישראל של תקופת המקרא. הוא רק שוכח כנראה שהזמנים השתנו, וכיום חוקי המדינה שונים מגירסתם התנכי''ת. הרב שכח כנראה שבתקופת המקרא שרתה רוח הנבואה על ישראל, ושרח זו פסה. וכפי שאין לנו נביאים בשר ודם כיום בישראל, כך גם אין לנו שופטים היוצאים לחסל את עמלק וכו'. זה לא סתם כך שהזמנים השתנו: רוח הנבואה אינה שורה עמנו כיום כפועל יוצא של התדרדרותנו הרוחנית -עדיין איננו ראויים לנביא אמיתי, וודאי שאיננו ראויים למשיח. האצת תהליך הגאולה, במתכונת הפרימיטיבית של הרב, תורמת רק להעמקת הדירדור המוסרי של עם ישראל, היות והיא הופכת את הנוער, את תלמידיו הרכים, לשפני הנסיון של משיחיות שטחית, ושולחת אותם לגבעות ל'הכות בעמלק', שלובש בימים אלה צורה של רועת צאן פלסטינית, או מטע עצי זית. השחתת הנוער היא עבירה קשה, וגידולו של דור שלם של יהודים על דיעות קדומות ולהט משיחי מזוייף תורם לכך ללא ספק. אין זה ראוי להביא דוגמא מקראית בכל דיון על ענייני השעה. ראוי היה להגיב לעובדות שנחשפו לאחרונה בעניין האדמות הגנובות אשר עליהן בנוי חלק מהישוב עפרה, ועל עצירת הבנייה הנוכחית במקום. בהקשר הזה, הטענות שכל הקרקע של ארץ ישראל היא 'קושן' יהודי, שדין רמת אביב כדין עפרה, ושהשופטים בבג''ץ הם ''מזוייפים'', - בהקשר הזה הטענות האלה 'מזוייפות' לא פחות. זה דומה לגנב שנתפס וחפצי בית גנובים במכוניתו, והוא טוען שהיות והרכב גם גנוב, יש לפטור אותו מאחריות לגניבת חפצי הבית. ההסטה של הדיון העקרוני המוסרי למחוזות אחרים ולזמנים אחרים (בין אם זו תקופת המקרא, או סתם 1948) היא עוד תעלול ריטורי מוכר, שאיבד מחיוניותו מזמן, אך צץ בכל פעם שמתדיינים עם היהודים שחיים בבועה המתנחלית. גם הארכאיזמים של סיפורי המקרא אינם מוסיפים לדיון. ואם אכן שואף הרב להוציא עצמו ואת תלמידיו מכלל ישראל המדינה, ולכונן מדינת הלכה משיחית בתוך המדינה החילונית ששמה כיום ישראל, הרי הוא בכיוון הנכון: האתוס של הגטו היהודי האמוני ביהודה ושומרון קורם עור וגידים. אך בבקשה אל תשתף אותנו בהתלבטויות מוסריות בעניינים שבין אדם לחברו, כאשר תלמידיך יוצאים כדרך שיגרה 'להכות בעמלק'. גם למוסר כפול יש דוגמאות בתנ''ך. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| גדעון בן יואש |
|||
|
|||
לק''י קודם תעשה קצת סדר בראש שלך אחר כך תחזור לכאן. הסלאט שאתה עושה מגאולה נבואה תש''ח ותשכ''ז אנו מוסיף לך נקודות. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
הגבת אומנם בלי להביא דוגמא מקראית הפעם, אך התגובה עדיין אינה עניינית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גדעון בן יואש |
|||
|
|||
תשובתך מצאה חן בעיני. במכה אחת הוצאת לו את האויר מריאותיו. כל הכבוד אליצור סגל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קושאן |
|||
|
|||
יוסלה מותק, יש לך מושג איך חולקו הקושאנים? בכל הארץ, לא רק ביו''ש? בוא ואספר לך: כשהשלטן החליט, לקראת סוף המאה ה-19, שהגיע הזמן לסדר את רישום המקרקעין בפלסטינה, שלח פקידים לכל רחבי הארץ, ואלה החלו לחקור את כל הרועים והחקלאים בסביבה, חבל ארץ אחר חבל ארץ. כל רועה נשאל לגבולות השטח עליו הוא משתלט בלי מחלוקות עם שכניו, וכל חקלאי לשטח אותו הוא מעבד. הפקידים רשמו את הגבולות הללו, ונתנו שטר חתום לאותו אדם, שהוכר כבעל הקרקע. על פניו, הקושאן המקראי אינו גרוע יותר ואינו טוב יותר מהרישום הזה. זה בסך הכל נראטיב אחר. אני מעדיף אותו. היות ואנחנו חיים בתקופה של העדר אמת מחלטת, הרי הדרך היחידה ליישוב נראטיבים היא או בפשרה מרצון או בפשרה כפויה - אותה דרך בה אבותיך יישבו את המחלוקות בשנת 48. אזכור המחבל התורן שזכה לקבל מידי שלום-עכשו שטר בעלות חדש על ביתו של אליצור אינו מרגש אותי במיוחד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קושאן |
|||
|
|||
לאבנרש שכחת שלב . אותם איכרים ורועים חששו שהשילטון יגבה מהם מיסים , כפי שבאמת קרה . הם רשמו את האדמות על שם בעלי אגרוף ושודדים אשר ידעו כיצד להתעמת עם פקידי השילטון חובבי הבקשיש . אותם רישומים הם שיקריים ומבוססים על שוחד ומרמה . | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי