|
הבעיה העיקרית עם הספר של זנד היא הנסיון לראות אותו כספר היסטוריה או כמחקר היסטורי. זנד מתיימר לכתוב היסטוריה והקוראים נופלים בפח הזה. הספר של זנד הוא מסה אידאולוגית המבוססת על ממצאים היסטוריים הנראים נכונים ורלוונטיים בעיני המחבר.
הבעיה עם זנד איננה העובדה שהוא מנסה (ולרוב גם מצליח) להפריך דעות שונות על מוצא העם היהודי בתפוצותיו. זוהי עמדה לגיטימית וכל הרוצה להפריך אותה מוזמן להביא את ממצאיו וטענותיו ולכתוב אותם בספר או בכל מקום אחר.
הבעיה של זנד היא שהוא מלגלג על עמדות השנות מעמדותיו, הוא עושה בספרו ככל שרק ניתן להשפיל, לבזות ולהכפיש אנשים, אמונות ודעות. הדבר מתבטא בסגנון הספר (כפי שכתב גם גרנות), בבחירת המילים, השמות והמובאות. אין טעם להכנס לכל פרט ולכל דוגמה אפשרית אבל אציין למשל שהוא מקפיד לקרא לזאב ז'בוטינסקי בשם ולדימיר, או כי הוא שם במרכאות את הביטוי ''מחשבת ישראל'' ויש עוד דוגמאות.
אתה עצמך רואה בספר ''מזון רע'' . |
אתה קראת וכך הגבת 
