  
  
  
|
 |
|
||
  בית המשפט העליון הזמין את ההתמודדות מולו |
|||
|
|||
כאשר כתבתי את המאמר ''המלחמה על השלטון'', סהדי במרומים שהרס מערכת המשפט לא היה יעדי. מי שמעלעל במאמרי לאורך הזמן, תמיד תקפתי את המושג ''שלטון החוק''. משום ששלטון הוא בר-התקפה; משום ששלטון הוא בר-החלפה; משום ששלטון הוא בר-תחלואים. שלא לדבר על כך שהעובדה שכולם מדברים על על כך שהחוק צריך להיות השליט, סופו של דבר גם העושים במלאכה מתחילים לאמץ לעצמם את התפישה, שהחוק הוא השלטון. אספר לך משהו שאתה ודאי לא מודע לו. לאחר שסגן מאיר הר-ציון לקח אתו רב''ט, ושניהם הלכו לאזור חברון כדי לנקום את רציחתה של אחותו והחבר שלה, בא היועץ המשפטי לממשלה, חיים כהן ז''ל, ואמר לבין גוריון שצריך להעמיד לדין את הקצין. בן-גוריון השיב לו: שמעתי. למי שאינו זוכר או אינו יודע, עד לרצח, היו הבדואים מהאזור ההוא מגיעים לישובי חבל לכיש, גונבים, בוזזים, פוצעים והורגים. הממשלה היתה חסרת אונים במקצת. אבל לאחר שמאיר הר-ציון הרג את ששת הבדואים, ואת הנער שהיה אתם הותיר בחיים, הוא אמר לנער: לך לשבט ותגיד להם שהששה האלה הם בתמורה לבחור ולבחורה. ובך לא נגעתי, כי בילדים אסור לפגוע, וכדי שגם תספר להם את האמת. אחרי הפעולה הזו, אזור לכיש הפך להיות חבל ארץ חקלאי שקט. מאיר הר-ציון הלך לפעולה בידיעת מפקדו ובאשור הרמטכ''ל, משה דיין. לבן-גוריון הפעולה הזו היתה נוחה לשלטון. לאיש משפט, זה אולי לא מתקבל על הדעת. אבל בימין של גוריון, היועץ המשפטי לממשלה לא היה יוצא בראש חוצות ומודיע שהוא לא מרשה לראש הממשלה לעשות... היועץ המשפטי לממשלה מעולם לא השתתף בישיבות ממשלה עד להגעתו של בגין לשלטון. רמטכ''לים ואלופי צה''ל מעולם לא השתתפו בישיבות ממשלה עד להגעתו של בגין לשלטון. אצל בן-גוריון היתה הפרדה מוחלטת בין הדרגים המבצעים לבין הדרג המדיני. בגין העריך מאד את הגנרלים שלו וסמך עליהם באופן עוור, וכך היה גם עם המשפטנים, ולכן הוא שלב אותם עם הדרג המדיני. להערכתי, זו היתה טעות קשה. היתה וועדה מיוחדת שהוקמה בראשותו של השופט העליון בדימוס, מאיר שמגר, כדי לבדוק את תפקודו הכפול היועץ המשפטי לממשלה: תובע כללי מחד, ויועץ לממשלה מאידך. והוועדה המליצה המלצה מאד ברורה, שיש להפריד בין התפקידים. דהיינו, שיש למנות שני אנשים שונים לתפקידים הללו. וכדי לא לפגוע ביועץ המשפטי המכהן, הוועדה קבעה שאת המלצותיה יש להחיל עם בחירת היועץ המשפטי הבא. לו היתה לאליקים רובינשטין, היועץ דאז, מעט זקיפות קומה משפטית-מקצועית, הוא היה מכבד את המלצת נשיא בית המשפט העליון לשעבר, ומדיר את רגליו מישיבות הממשלה. אבל הוא רצה בשלטון והוא נשאר. ולחברי הממשלה, כולל ראש הממשלה, זה מאד נח שהיועץ המשפטי יושב בקרבם, זה מקשה עליו את תפקודו כלפיהם. אנחנו חייבים לעשות שדוד מערכות רציני במערכת היחסים בין הרשויות. ואני חוזר על זה שוב, לא יתכן שבית המשפט העליון יתערב בשקולים של מפקד מחלקה בשעת קרב. יש לנו צבא מוסרי. לצבא יש חוקת שפוט צבאית, הנלמדת בהרבה צבאות בעולם. הבג''צ במקרה הזה מיותר. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| שמעון, לא טענתי נגדך |
|||
|
|||
לא חשבתי ואינני חושב שיעדך הוא הרס מערכת המשפט. אני גם בטוח שלחלק ניכר מהמבקרים אין יעד כזה. אבל אני חש שמסביבי יש לא מעטים, כולל בין משתתפי הפורום, ששואפים ופועלים להשגת היעד הזה. אני חושב שדן מרידור הגדיר נכון שיש כאן מלחמה להרס מערכת המשפט. כאשר זה המצב אם תרצה או אתה עשוי למצוא עצמך בצד הלא נכון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אסור שמערכת המשפט תגיע למצבו של צה''ל |
|||
|
|||
בכותרת, גם אני חרד כמו דן מרידור לעצמאותה של מערכת המשפט המפוארת שיש לנו. אבל דן מרידור ושרים דומים לו כמו יוסי ביילין, מאיר שיטרית ויוסי לפיד, יש להם תרומה מכרעת להתדרדרות הזו של מערכת המשפט. כי הם בטלו עצמם מפניה (מתוך דאגה לשלמותה) וחסמו כל בקורת נוקבת עליה. ומי כמוך, שמקצוע הכלכלה הוא תחום מומחיותו, יודע שכל מפעל יצרני חייב שתהיה לו מערכת בקרת-טיב על מוצריו. אחרת, סופו שכמות המוצרים הפגומים שהמפעל ייצר תהיה גדולה יותר מהכמות התקנית. במשך שנים העתונות, בסיוע של של היחצ''נות של מוסד דובר צה''ל, מרחו את הקצונה שלנו בכל מיני סופרלטיבים. וסופו של דבר שקצינינו התחילו להאמין לתארים שכתרו לראשם. לא סתם אריק שרון התריס בפניהם ''הגיע הזמן שתתחילו לחשוב..'' זה נכון שהיום מספר חברי הממשלה הנתונים תחת חקירה הוא גדול. ואך טבעי הוא שהם ינסו לתמוך בכל צעד שירחיק מהם את המטרד הזה שנקרא חקירה. אבל אין זה אומר שבגלל זה אין לעשות דבר לשפור המצב. צריך ליצור מיד הפרדה בין התפקיד של ה''תובע'' לבין התפקיד של ה''יועץ''. צריך לבטל את הפריבילגיה השמורה לאישי צבור נחקרים, שיש להעניק להם שימוע. אגב שימוע, זה נוגד את ''מבחן בוזגלו'', שאהרן ברק קבע בעצמו. החוק צריך לקבוע באופן חד-משמעי, שכל איש צבור שהוחלט להגיש נגדו כתב-אישום, יוכיח את חפותו בבית המשפט - ולא בחדרי חדרים כפי שנעשה עם קצב. עסקת-טעון עושים עם פושעים, ולא עם אישי צבור, ולכן יש לאסור עריכת הסכמי-טעון לאנשי צבור. רק כאשר אישי צבור ידעו שמערכת המשפט תחמיר אתם - הם יישמרו כפליים שלא להיות מעורבים בכל מיני מעשים מגונים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עוד לא מספיק להם |
|||
|
|||
אני לא בטוח שהביקורת נחסמה בגלל שהיא ביקורת. אני חושב שאחד הגורמים שפגעו הרבה במערכת המשפט היו ''זכויות היתר'' של אנשי ציבור. הצעתך בהקשר הזה לא מבקרת את בתי המשפט, ולכן אינה חלק מהמלחמה. מצד שני השתתפותם של חלק מאנשי הציבור הללו במלחמה נובעת מ''זכויות היתר'' הללו: הם לא רוצים לאבד את זכויות היתר. גם הרעיון השני שלך, הפרדת התביעה מהיועץ, אינה כזאת וגם היא מקובלת עלי. אני הייתי מציע שקודם יבצעו רפורמות שיסדירו את הבעיות הללו ואחר כך בזהירות גם רפורמות שמטפלות ישירות בבתי המשפט. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עוד לא מספיק להם |
|||
|
|||
צריך איזון בין זכויות היתר של אנשי ציבור ובין זכויות היתר שלקח לעצמו בית המשפט בלי ויכוח והכרעה ציבורית. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי