  
  
  
|
 |
|
||
  מה זה שייך? |
|||
|
|||
אני חושב שהמושגים כמו ''חזקה על חלשים'', ''מוגת לב'' ''מנופחת'' לא משחקים תפקיד ביחסים בין המדינות, זולת כלי תעמולתי, אותו היריבים השתמשו ומשתמשים גם כשהתופעות לא קיימות. רוב המטרות של אמריקאים וכוחות הברית היו צבאיות או שלטוניות. עדיין נשארו לא מעט מטרות אותן אפשר היה לתקוף. מטרות כמו מפעלים שונים, תחנות כוח, נמלים, שדות תעופה וכו'. מטרות כלכליות הן מטרות לגיטימיות במלחמה מהסוג שהתרחש. ההתאפקות אכן סיפקה חיזוק ויוקרה לעמדתה של ישראל, אבל מה זה שייך להרתעה? כפי שאני מבין, משמעות ההרתעה היא או שהאויב יצפה לתגובה על פעולה נגדנו או שיחשוש לתגובה אם יעמיד אותנו במבחן. במקרה והאויב מחליט להעמיד אותנו במבחן (כך זה היה) ואנו לא מגיבים, אנו מאבדים את ההרתעה ותו לא. היוקרה שזכתה ישראל לא הפריעה משום מה לבוש (האב) להתייחס בעוינות מופגנת כלפי שמיר (ודרכו גם לישראל), למשוך עם קבלת ערביות אמריקאיות על ההלוואות לצורך קליטת העלייה ההמונית באותם השנים ולהטיל הגבלות בשימוש בה. אם קיים האינטרס האמריקאי בסיוע הצבאי האיכותי והקמת מתקני אחסנה של הצבא האמריקאי בישראל נובע מההתאפקות שלנו, אזי ההתאפקות אכן הייתה קיימת. איך הדבר היה משתנה, אילו היינו מגיבים מיד עם סיום מלחמת המפרץ? נתן גפן קישורים: מסמכים וקטעי עיתונות: http://n.jemix.co.il | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ''חזקה על חלשים'' בדיוק זה מה שהיה פוגע |
|||
|
|||
בהכרת עליונותה הצבאית של ישראל. מילים אלא הן לא תעמולה (בלבד) אלא מציאות שהיתה פוגמת בתפיסת ישראל כבעלת יכולת פעולה צבאית לבדה מול איום דומה בהמשך. ישראל היתה נתפסת כמדינה אשר מפעילה צבא לפעולה מיותרת רק כדי לבצע ענישה קנטרנית. ובעצם, גם לא נשארו מטרות צבאיות ותעשייתיות משמעותיות לתקיפה, גם לא שדות תעופה, מפעלי תעשיה בעיקר צבאיים וכו'. כי אותן הרסו כבר האמריקאים, הבריטים ואפילו הצרפתים (קצת). ע''פ שיכלול האינטרסים המדיניים, ישראל התנהגה נכון וכושר הרתעתה לא נפגע. מדיניות בוש האב אומנם היתה מתפרעת קמעא, אך לא השפיעה כלל על הסיוע הביטחוני ובטח לא פגמה במעמדה של ישראל (שחידשה ד''א יחסים דיפלומטיים עם עשרות בודדות של מדינות הגוש המזרחי המתפורר והעולם השלישי). | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי