|
שיקול הדעת המפוקפק של ע. | |||
|
|||
הסיפור על הנוכלת מדגים, לא כפי שחושב יוסלה - את חוסר הרגישות של עירן , אלא את היעדר התבונה של יוסלה, ואת חוסר ההגיון במחשבתו. [ויש להזכיר בלה בלה בלה.] יוסלה מספר לנו כל הזמן על עירן כשהוא בכלל לא מכיר אותו! אבל אם יוסלה לא מבין שהאשה נוכלת (אם אכן גירסת הסיפור של יוסלה נכונה) ושהיא רימתה את האמנים (ואת הקהל) במעשה הרמייה שלה. את מי מאשים יוסלה? את עירן. מה לא בסדר עם האיש הזה? איפה יש לו קצר? כמו במקרים קודמים יוסלה מאשים את המאשים ומגן על התוקפן והרמאי. לענייננו ה''אשה הנוכלת'' הם הפלסטינים שמגייסים לצידם את ה''אומנים'' שהם השמאלנים הקיצונים קצוצי השכל ומוארכי הלשון והם מנסים לעבוד על ''הקהל'' שהוא עם ישראל חי, ימין, ימין - מרכז וקצת שמאל ציוני מתון. הבעיה במציאות חיינו היא שה''אומנים'' הלו הם השמאלנים קיצרי הצואר חלקם מולכים שולל באמת ע''י ה''אשה הנוכלת'' אבל חלקם מפקירים את עצמם לתענוגות הנוכלים מתוך ידיעה ברורה שהפלסטינים משקרים ומציגית תמונת שולל מעוותת על עצמם ועל מטרותיהם בסכסוך. בסופו של יום ''האשה הנוכלת'' תימצא אשמה ותינגף בפני ''כוחות צה''ל'' שהם כוחות אכיפת החוק. אם תכניתו של יוסלה לנקנק את הציונים שלבים שלבים תצא לפועל. אפילו יוסלה יצטרך ללמוד לשחות כדי לברוח מפני הנוכלים הערבים ובכך הרי שתהיה אמת בטענה שהם אשמים בכך שגירשו את עצמם! ההגיון המעוות של יוסלה חוגג שעות נוספות. וזה רק צד אחד של המטבע. בצד השני יש לנו את ההדחקה של המצפון אצל יוסלה: מדוע חוזר אצל יוסלה הדפוס של האשמת עירן? מה משותף לכל המקרים הקודמים? משותף הסירוב של יוסלה לקבל אחריות אישית למימד הקרימינלי של המעשים להם הוא מטיף (הגירוש, החיסול, הניקנוק, ההפלייה). והסירוב להכיר במשא האחריות האישית למעשים להם הוא מטיף בפומבי, מאפשר ליוסלה להמשיך ולחזור על הדברים שוב ושוב במין קיבעון, גם שעניינים אלה אינם נושא הדיון. והאובססיביות של החזרה על הדברים מעידה על פחד אמיתי מהאפשרות שההכרה סוף-סוף תנצח במרדף הבלתי אפשרי הזה של המצפון של יוסלה בעקבות יוסלה האיש. הרי יוסלה נשמע מיום ליום יותר בלחץ ובמתח, ולחימתו על נחיצות הגירוש והילודה, והדגשת מנטרת הכיבוש, נעשים נואשים מיום ליום. כאילו שהוא מפחד לשבת רגע בשקט, - פן חס וחלילה המחשבה על קורבן זה או אחר תשיגנו. הרי דין אחד לכל הקורבנות של מעשי תועבה. השמאלנים המרומים, העם הקהל המרומים, והמתנחלים לאחר גירוש אכזרי. ולכן יוסלה חייב להפוך את המשוואה על פיה. אם יצליח להדביק לשמאלנים המרומים תווית של קלות דעת וטפשות, הרי ניתן יהיה לפי אותו הגיון להטיל את האחריות המוסרית לטרנספר של התושבים הפלסטינים על המגורשים עצמם, כמו שיוסלה הטיל זאת על מגורשי קטיף. זה העולם ההפוך - עולם האי-מוסר - בו יוסלה מרגיש בבית. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |