| אינו, לא האקזוטיקה הניראית שייכת לעולם שונה מהווייתנו היום יומית כאן - הדבר המושך כה הרבה ישראלים לבקר בכנסיות בסקרנות רבה - הרחק מהמיית הכבישים, מחנק השרב, הבירוקרטייה, הכורח ''להסתדר'' וקריאות ה''מאנייק'' המזדמנות. לא זה. בוודאי גם לא מה שמר בגלין מייחס לי.
מבחינת תחושתי וגם שיכלי - זו שלמות, שלמות מכל צד שלא תביט, כמו מערכת מתימטית מושלמת, כמו פוגה של באך, כמו אהבת נעורים תמה ויפה, כשאתה עדיין שזוף, חסון וחש באנרגיית החיים העצומה המפכה בך. זה דבר שאני ממשיך ומגלה כל פעם עוד ועוד, עד כמה זה מושלם - עד כמה אור יש כאן. ואני אוהב את מריים הקדושה, את הקדושים, אני מאוהב כאן שנים רבות. |