  
  
  
|
 |
|
||
  ע. צופיה בוחר לראות רק חלק מן הפסיפס |
|||
|
|||
בוויכוח בין ע. צופיה לבין יובל, אני כמובן מצדד ביובל. והנה כמה עובדות שיאששו את הטיעון. נשיא סוריה, חאפז אל-אסד, סרב בזמנו (כמו גם בנו היום) לחזור/לוותר על אזור אל-חמה, שנכבש על ידי הסורים ב-1948בטענה כי אל-חמה נכבשה במלחמה, והרבה דם של חיילים סורים נשפך שם. ודם של חיילים סורים הוא דם יקר, ולא מים. גם הנשיא הסורי הנוכחי, אינו מוותר על אל-חמה, אבל הוא נזהר מלהשתמש בטעון של אביו. הוא פשוט דורש לחזור לקווי 1967, כמו שהדבר נעשה בגבול מצרים. לפני שסאדאת נכנס להרפתקה הישראלית, הוא נועץ בנשיא רומניה, ניקולאי צ'אוצ'סקו, ובקש לבדוק אם מנחם בגין הוא מספיק חזק, כדי לנהל אתו מו''מ מדיני. ואלו אנחנו מוכנים למסור ולתת לכל דיכפין כל דבר, ובלבד שיניחו לנו לנפשנו. אבל כאן הבעיה - כי הם לעולם לא יניחו לנו לנפשנו. רק לידיעה כללית, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שנאלצה לצאת למלחמה, נצחה וכבשה שטחים - ונאלצה לסגת מהם. כמו שציין יובל, ארה''ב לא החזירה את טקסס, ניו מכסיקו, נבאדה, אריזונה וקליפורניה - למכסיקו. רוסיה לא החזירה את האי סחאלין שכבשה מיפן. בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת, כאשר רוסיה היתה בפשיטת רגל מוחלטת, ממש על סף רעב - יפן הציעה לרוסיה 20 מיליארד דולר, חציו כמענק וחציו כהלוואה לטווח רחוק. התנאי היה שרוסיה תחזיר ליפן את האי סחאלין. ילצין ענה ליפן: אנחנו נעדיף למות ברעב ולעולם לא נוותר על האי סחאלין. מאז סיום מלחמת העולם השניה ועד לפני שנתיים לא היו יחסים דיפלומטיים בין טורקיה לבין סוריה - בגלל חבל אלכסנדרטה שנכבש על ידי הטורקים. לטורקים זה לא הפריע. לבסוף הסורים וותרו על הרעיון שחבל אלכסנדרטה יוחזר להם. אז מדוע אנחנו צריכים לוותר? במיוחד, כפי שכבר ציין יובל יש לנו גבול מאד שקט עם סוריה. והגבול שקט כי הוא עובר קרוב לעיר הבירה דמשק. לפי התאוריה של אלה הפוחדים ממלחמה, הפתרון הטוב ביותר הוא להגר מכאן. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי