| לֹא רָאִיתִי אֵצֶל הַכּוֹתֵב צִפִּיּוֹת נְמוּכוֹת מֵהָעֲרָבִים. כֵּן רָאִיתִי שִׂמְחָה עַל מוֹתוֹ שֶׁל מְחַבֵּל. טַעַם לִפְגָם? אוּלַי. דִּמְיוֹן קָלוּשׁ וְרָחוֹק לְשִׂמְחַת הָרוֹצְחִים מֵרָמָאלְלָה? אוּלַי.
אֲבָל נִטְפַּלְתָּ דַּוְקָא לַכּוֹתֵב הַלֹּא נָכוֹן. רָמִי נוֹי אֵינֶנּוּ גִּזְעָן, לֹא בְּכַוָּנָה וְלֹא בְּטָעוּת. עַד כַּמָּה שֶׁאֲנִי זוֹכֵר מִמַּאֲמָרָיו, מֵעוֹלָם לֹא זִהִיתִי תּוֹפָעָה זוֹ אֶצְלוֹ.
מַה שֶׁמַּקְפִּיץ אוֹתְךָ, לְדַעְתִּי, זוֹ הַנְּטִיָּה הַפַּטְרִיוֹטִית שֶׁלּוֹ, שֶׁמַּצִּיבָה אוֹתוֹ לְעִתִּים בַּצַּד הַנִּצִּי שֶׁל הַמַּפָּה הַבִּטְחוֹנִית-מְדִינִית, אֲבָל בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא בַּיָּמִין הַפּוֹלִיטִי אוֹ הָאִידֵאוֹלוֹגִי.
אֲנִי חוֹזֵר עַל הַמַּנְטְרָה שֶׁבִּטֵּאתִי בֶּעָבָר: יִתָּכֵן שֶׁמַּחְמָאָה מִמֶּנִּי תַּכְתִּים אוֹתוֹ בְּעֵינֶיךָ כְּשַׁיָּךְ לַ''יָּמִין'' ר''ל, אֲבָל הָסֵר דְּאָגָה מִלִּבְּךָ. הוּא לֹא שַׁיָּךְ. גַּם לֹא בְּעֵינַי.
וּלְסִכּוּם, לְדַעְתִּי הָיִיתָ מַשִּׂיג הַרְבֵּה יוֹתֵר לוּ הָיִיתָ מַסְבִּיר בְּנִימוּס שֶׁאֵין זֶה רָאוּי וּמְכֻבָּד לִשְׂמֹחַ עַל מוֹתוֹ שֶׁל אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא אָדָם, בִּמְקוֹם לְהִתְנַפֵּל בַּזְּעָקוֹת נִינְגָ'ה (גִּזְעָנוּת/פְּרִימִיטִיבִיּוּת/נְהָמוֹת וְגוֹ'). |