 |
|
|
  אתה טועה לגבי קלינטון, ניקסון ומה שבינהם |
|
|
|
התובע הראשי רצה לעשות impeachment לקלינטון בקונגרס לא בגלל שהוא ניצל מינית את לוינסקי אלא משום שהוא שיקר לחוקר המיוחד שהתמנה לחקור את האירוע. ה-impeachment אם היה מוגש בסוף היה על דבר שקר (perjury and obstruction of justice) של קלינטון ולא על התנהגותו המינית.
לגבי ניקסון כבר החל תהליך ההדחה ולכן כדי להימנע מביצוע ההדחה הוא התפטר כיוון שהקונגרס רמז לו שעדיף שיעשה כך. ניקסון היה הראשון והאחרון שהודח לפי חוק ה-impeachment שמאפשר לתבוע נשיא בכל formal accusation of wrongdoing.
הנשיא היחידי שהודח ע''י בית הנבחרים ברוב של קול אחד הוא אנדרו ג'ונסון ששימש סגן נשיא של לינקולן וירש אותו בכהונתו. סביר שחוק כזה הוא לא שכיח. היו גורמים שחשבו להדיח את בוש וצ'ייני, אבל פשוט לא היה להם טיעון סביר.
הרבה פקידים זומנו לחקירה בקונגרס תחת הזהרה. הרי בודאי מוכרים לך השימועים שעשה הסנאט לבכירים בממשל כשחקר את פרוץ מלחמת עיראק. קונדוליסה רייס למשל נשבעה לומר רק את האמת לפני עדותה.אבל אין לזה כלל קשר למה שאתה רומז כ-impeachment. וגם אין הדבר דומה לדוגמאות של האלוף ברקאי (אירוע פלילי מובהק) וגם לא למקרהו של אל''מ אורי בן-ארי (הדחת קצין ע''י מפקד עליון מכל סיבה).
הכוונה היא לפעול נגד בעלי סמכות בכירים ביותר שכשלו אם בניהול תקין, אם בהתנהגות לא הולמת ואם שעברו על החוק. אצלנו תהליך הסרת חסינות הוא התהליך המקביל והדומה חלקית לתהליך ה-impeachment. |
| |
