  
  
  
|
 |
|
||
  אריה ורפי, צפיתי אתמול בנאום ערפאת וכדאי לספר... |
|||
|
|||
על קטע קצר מנאומו - קטע שאני לא בטוח שדווח בתקשורת כהוויתו (אם בכלל דווח) : במהלך נאומו דיבר ערפאת על החובה לקיים את החלטות מועצת הביטחון. הוא החל למנות את ההחלטות בסדר מספרי עולה, אלא שלהפתעתי (ואולי להפתעת הנוכחים) הוא החל בהחלטה 242, אח''כ 338, אח''כ 425, אח''כ נקב במספרי החלטות בני ארבע ספרות (שאיני זוכר את מספריהן). חשבתי שאני צופה בביאת המשיח. ואז - כשחיוך ממזרי על שפתותיו (טוב, אני ראיתי זאת כך) - נקב ערפאת בדובדבן שבקצפת ואמר: ''והחלטה 194''. אין לטעות במשמעות המחווה שעשה ערפאת כלפי החלטה 194. ברור שבאיזכורה שלא במקומה המספרי אלא בסוף, הוא רצה להדגישה ולהעניק לה מעמד של ''אחרון אחרון חביב''. למי שאולי שכח: החלטה 194 מדברת על חופש הגישה לבני כל הדתות למקומות הקדושים, בינאום ירושלים, והעיקר: זכות הפליטים (הפלסטינאים) החפצים בכך לחזור לבתיהם. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| יוסי... מה אתה אומר... |
|||
|
|||
החלטה 194 מדברת על שיבת הפליטים? לא ידעתי... ומה פתאום ערפאת מתעקש על מימוש החלטה 194? רגע... הוא לא ''פרטנר'' לשלום? יוסי! תציל אותי: אני מבולבל! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אריה, מה שהבאתי היה מכוון בעיקר אל ''מבולבל'' אחר. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אנ י מניח שכוונתך, אלי .... |
|||
|
|||
יוסי שלום מה לעשות, אני מסרב להתרגש. נראה לך כי לפני משא מתן הפלשתינאים יוותרו על משהו ? תהיה מציאותי. אם היינו בסוף המשא ומתן, מילא, אבל אנחנו עוד לפני התחלתו (אחרי הפסקתו). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי, דח'ילק - לא היינו בסוף המשא ומתן ? הרי ביילין |
|||
|
|||
סיפר - ועדיין מספר - לנו שהמו''מ היה למעשה גמור. מדבריו של ביילין ניתן היה להבין שמה שנותר הוא רק לגהץ את ההסכם ולקשור לו סרט אדום של נוטריונים. הבעייה חוזרת על עצמה: אתה נמנה על אלה שמתעקשים לראות קריצה בעיניהם של הפלסטינאים שעה שמדברים עימם על החלטה 194. ובמילים אחרות - אתה מתעקש לחשוב שהפלסטינאים שמים על השולחן את זכות השיבה כחלק מטקטיקה של מו''מ. ההסטוריה איננה לצידך בעניין זה. ועכ''פ, האם מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה להמר על כך ? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יוסי - ב יילין אמר, אבל גם ברק אמר |
|||
|
|||
שאם אין הסכם, כל מה שכבר הוסכם , לא קיים. המשא ומתן ההוא נפסק, ואני מדבר על זה העתידי (והרי ברור שבסופו של דבר נחזור לשולחן, (אותו שולחן) ונחזור לטפל בבעיות (אותן בעיות). אני לא מזהה קריצות עין כאלה או אחרות. אני לא קובע לצד הפלשתיני מה על השולחן ומה לא אני משתדל בכוחי הדל לשכנע מה יהיה על השולחן מצידנו. אם היינו יודעים איך ייסתיים משא ומתן, לא היינו צריכים אותו. מה שאני אומר, זה שבסופו של דבר גם הפלשתינאים ייאלצו לוותר על חלק מתאוותם לטובת הסדר כזה או אחר, בדיוק כמונו. וכשזה יקרה, נוכל לברך על המוגמר, לא רגע אחד לפני. מה שחשוב, זה לחזור למהלך המשא ומתן ולחסוך את הדם והדמים, כי הדרך הנוכחית לא מובילה לשום מקום. את זה גם אתה יודע. בברכה רפי | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי