| לא הבנתי מה הקשר בין המאמרים שמצאת לבין מה שאתה טוען.
קודם כל – הפניה לדף חיפוש בגוגל אינה קישור שימושי. אתייחס, לפיכך, רק למאמר הראשון, שהוא ספציפי יותר. גם בו יש הגיגים ולא ניתן לראות בו מאמר מדעי של ממש (כמו ההצהרה „ידוע שטסטוטסרון גבוה נמצא בקונפליקט עם המערכת החיסונית שלנו”. למי זה ידוע? לי, למשל, זה לא ידוע). בכל אופן – הוא לפחות מפנה לתקציר של מאמר ספציפי: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?cmd=Retriev... . אני מאמין שלא קראת את התקציר הזה בעיון, משום שהוא די מנוגד לטיעון שלך. לא מצאתי ברשת את המאמר המלא, לכן, בלית ברירה, אתייחס רק לתקציר.
ומה כתוב שם? שבבעלי חיים פוליגיניים (שבהם זכר אחד מזדווג עם כמה נקבות) הזכרים חיים פחות מהנקבות. ההסבר המוצע שם הוא שהתחרות הקשה בין הזכרים מפחיתה את מספר עונות ההזדווגות שלהם (כנראה משום שהזכרים הקשישים מפסידים בתחרויות, אם כי זה לא נכתב במפורש בתקציר).
ובכן, אין שום איזכור של אורגאזמות או של תדירות הפעילות המינית. להיפך: הזכרים שמפסיקים את הפעילות המינית שלהם בגיל צעיר גם מתים בגיל צעיר.
ההשלכה מכאן למין האנושי מופרכת לחלוטין. הפעילות המינית האנושית אינה עונתית ואינה כרוכה בקרבות עונתיים בין הזכרים. גם בחברות אנושיות פוליגיניות רוב הזכרים הם מונוגמיים, והפוליגיניה היא בעיקר נחלת העשירים (הבדואים במדינת ישראל הם חריג מהבחינה הזו, אבל גם אצלם רוב הזכרים הם מונוגמיים). וראה זה פלא – העשירים חיים יותר מהעניים בחברה האנושית. בנוסף לכך – אצל המין האנושי מוקדשות לרבייה פחות ממחצית משנות החיים. |