|
ההסטוריון | |||
|
|||
לק''י פלויוס היה הסטוריון טוב אין ספק - אבל אין זאת אומרת שצריך לקבל את אבחנותיו כתורה מן השמים או אפילו פחות מזה - יש לנתח את דבריו לשקול והעריך -וזה מה שעשה פרופ' אפרון ואבחנותיו מקובלות עלי ברובן הגדול. שנה טובה וגמר חתימה טובה אליצור | |||
_new_ |
שום דבר לא צריך לקבל כתורה משמיים | |||
|
|||
גם לא את התורה עצמה. העובדה המצערת היא שהוא היחיד המצוי בידנו, והוא ראוי לעיון מדוקדק ובקורת. השואתו לקריקטורות בעתונות ערבית אינה מוצדקת גם אם באה כדי להבהיר נקודה. | |||
_new_ |
אם ההשואה מפריעה לך | |||
|
|||
לק''י אם ההשואה לקריקטורות בעיתונות הערבית מפריעה לך הרי אני מבטל אותה - היא לא הנקודה העקרית כאן. פרופ' אפרון טוען שפלויוס תאר את ינאי דרך עיניהם של היונים והרומאים - הוא ממילא לא יכול היה לנהוג אחרת בהיותו בעצם שבוי ברומא. הראיה הזו אינה מחייבת כלל אותנו לראות אותו באותה צורה - דבריו מקובלים עלי במלואם. מה שקצת פחות מקובל עלי אצלו הוא יחסו לתלמוד הבבלי. אבל זו כבר סוגיה אחרת. שנה טוב וגמר חתימה טובה אליצור | |||
_new_ |
תמיהה | |||
|
|||
פלויוס חי בתקופת חורבן הבית, במחצית השניה של המאה הראשונה לספירה. התלמוד הבבלי נכתב למיטב ידיעתי כ 200 שנה יותר מאוחר. אז איך פלויוס יכול היה להביע יחס כל שהוא אליו? | |||
_new_ |
פלויוס והבבלי | |||
|
|||
לק''י ישראל בר ניר, לא התכונתי שפלויוס הביע יחס לתלמוד הבבלי. התכונתי שפרופ' יהושע אפרון תוקף את הבללי בחריפות רבה ביותר. הבסיס של ספרו הוא שהמקורות הארץ ישראליים אמינים ומקורות חוצה לארץ ההפך מכך. זה היחס שלו לחשמונאים א שנכתב בארץ ביחס לחשמואנים ב שנכתב בחו''ל. וזה יחסו בהמשך לתמוד הבבלי ביחס לתלמוד הירושלמי - לדעתו הבבלי מעוות ואת המידע הנכון צריך לשאוב ממקורות ארץ ישראל. אגב בהמשך הוא האריך את המחקר גם לתקופת בר כוכבא על פי אותו עיקרון. והערה נוספת - אינני מכיר אותו כלל אישית אלא רק מכתביו, ואפילו אינני יודע מי האיש והיכן הוא מלמד. והאם הוא בחיים היום בכלל. אבל, בניגוד לרבים אחרים הוא באמת מבין את מקרות חז''ל לעומק - למרות שיש לי השגות על דרך הניתוח שלו. שנה טובה וגמר חתימה טובה אליצור | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |