  
  
  
|
 |
|
||
  אורי צבי גרינברג |
|||
|
|||
ברלין, יולי 1923. ''עכשיו חייבים לעשות חשבון שחור. אם אחרים אינם עושים אותו, אני רוצה לעשותו. ........האינטיליגנציה אכולת כפירה, פראזות על מהפיכה בבקבוק מים, התחכמות, רוח של מאמרי עיתון. העזובה בקרב הנוער עוברת כל מושג: הפקרות. הוא מבשיל עוד בטרם פניו העלו חתימת זקן. החיוך בפנים הדגנרטיות, הסיגריה בין השפתיים, התסרוקת ''הזקופה'' שלו, הכל הכל סימנים הם לירידה. ..........העיתונות היהודית התרגלה לכרוניקה השחורה של הפוגרומים, פרעות, התנפלויות חוליגניות, רדיפות נגד מוסדות תרבות יהודיים, כפי שהיא רגילה להכיל פיליטון בכל גיליון. הנורא מכל: זה אינו מזעזע איש. האוכלוסיה היהודית - לא אומה. כי לאומה תביעות לאומיות. ....אומה איננה תובעת זכויות אנוש הפרימיטיביות ביותר, כמעשינו בכל יום. .......באורלוגין שלנו פעמה השעה השלוש עשרה, הנוראה בשעות, אשר בבואה ושח אפילו ראשה המוכתר של אומה כגון רומי. אצלנו אין חשים ואין מרגישים. אנשים עסוקים בחיי שעה. אף להרף עין אחד אין מעמיקים להביט בבעיה: אירופה כולה עומדת לעלות עלינו בצלבים ובצל הפחד אנחנו חיים. ...בנו! הציבו שומרים ליד הבנינים בטרם יבוא המחריב, כדי שתנפצו את ראשו אל הספים היהודיים. מעל ראש כולנו תלוי, מזל מאדים גדול. המגור חודר ומאכל את הריאות.'' | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי