  
  
  
|
 |
|
||
  עם פלסטיני? אוי וויי |
|||
|
|||
הטענות המובאות כנגד הלגיטימיות של הפלסטינים כעם, מבוססות כמעט ללא יוצא מן הכלל על עובדות - ולעיתים כדורים פורחים - של שייכות לטריטוריה ומקום. אבל הרי בסיס הישראליות החדשה הוא ברכישה של הטריטוריה. ללא ארץ, נושא הזהות הלאומית היהודית היה נותר כשהיה - חלום של עם פזור, עם שגם לאומיותו ההסטורית והדתית מעוגנות בטריטוריה הארכאית של ארץ התנ''ך. לבוא ולטעון שאין עם פלסטיני מפני שאין הפלסטינים מוגדרים כשוכני ארץ ישראל האותנטיים, כמותה כטענה שהעם היהודי הוא מושג נוסטלגי החסר הגדרה ממשית בהווה. יבואו הגאונים אנשי העובדות ויוכיחו באותות ובמופתים שהעם היהודי מוגדר ככזה על ידי ההסטוריה של הרדיפות והשואה שסבל. אך לפלסטינים יש לא רק הסטוריה של היות קורבן שמגדירה את הווייתם הפוליטית-לאומית, אלא מציאות יומיומית. יחזרו אנשי הזיקפה היהודית במשנה מרץ ויוכיחו שישראל רכשו את לאומיותם באש המחשלת של המאבקים לשחרור מכובש אכזר זה ואחר. ויצטרפו אליהם במקהלה הנערים לוחמי פלסטין הכבושה שבדמם הירוו את אדמות יהודה שומרון ועזה. נדמה לעיתים שבמציאות של היום, אלה הטוענים במרץ לאפסותם של 'פלסטין' וה'פלסטינים', הם אנשי האי-מוסר, מכחישי הכיבוש ומוראותיו, והלגיונות של קונפורמיסטים נעדרי-דמיון המרכיבים כיום את רובו של עם ישראל. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ערימת הבלים |
|||
|
|||
לפנות למזבלה הקרובה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ערימה של חברה' על הדשא |
|||
|
|||
יואש הנואש, מבואס. שוב ושוב טופחת המציאות על פניו. אכן, הכיבוש משחית את היהודים. ויהודים זקופים כמוהו הם דוגמא לכך. הכאב של הנואש מעורר השתתפות אך גם תחינתו של מקבץ הנדבות בפינת הרחוב לבסוף מאבדת את כוחה, והעוברים ושבים לומדים להתעלם ממנה. רודף צדק, והכלי שלו הוא הייאוש, והייאוש מוביל לדיון ברמה של 'תגידי לו', וחלל האתר מצטלצל בקקפוניה המתמדת של צדקת המיואש, ואזני כל תצילנה. אל תתייאש, עשן כנסת שש. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי