| זה לא נכון ההשוואה לסירחאן, בארה''ב רצח הוא רצח וכל אדם שרוצח בכוונה תחילה תלוי באיזה מקום בוצע הרצח בארה''ב מקבל עונש מקסימלי כפוף לחוקי המדינה , הפרשנות שלך על ''רצח הדמוקרטיה'' אינה נכונה גם הי א סירחאן נשפט על רצח ולא על ''רצח הדמוקרטיה''.
וגם במקרה של עמר היא דמגוגית , יגעל עמיר לא רצח את הדמוקרטיה אלא את רבין.
בארה''ב אפילו רצח קנדי לא זכה לכזו חגיגה פגנית כמו רצח רבין ובמילא נכתרו לרבין כתרים מעוותים ושקריים הוא לא היה ''איש שלום'' וכל תהליך אוסלו מכל פספקטיבה ובחינה הוא כשלון מוחלט שהביא לאלימות ההפך מהשלום .
הפגיעה בדמוקרטיה היא דווקא חוק מהסוג שחוקק בעבור יגעל עמיר,בדמוקרטיה החוקים אינם פרטיים , במקרה של יגאל עמיר חוקק חוק שמונע יציאתו של עמיר לחופשי בניגוד למה שמקובל ברצח דומה או אפילו גרוע יותר .
השאלה שנשאלה אם יירצח מחר איש פוליטי אחר דבר שקורה בדמוקרטיה, האם גם אז הרוצח לא יראה אור יום לעולמים, האם עמי פופר טוב מיגעל עמיר ?
כל פסטיבל רבין הוא מחלה נפשית של השמאל הציוני, רחמיים עצמיים, נקמנות נלוזה ובכיינות מצוייצת , כמו אותו סוחר נשק עבריין שמעון שבס שהורשע ו''נגמרה לו המדינה''. |