  
  
  
|
 |
|
||
  הוכחות ככל אשר תאוה נפשך |
|||
|
|||
אם רוסיה ניצחה את המלחמה או לא על זה אפשר להתנצח ללא סוף. אולם סיפור יציאת מצריים מציג אתגר רציני הרבה יותר. 1. יש שם הרבה אנשים אפילו מליונים של עדים. 2. יש שמות פרטיים ומשפחות, תאריכים, מקומות גאוגרפיים, גילאים. 3. הניסים שאנו קוראים עליהם בתורה אינם נקודתיים לזמן קצר אלא הם מתמשכים הרבה מעבר לארבעים שנה. אף לתוך כיבוש הארץ ועד בכלל. אבותינו אימצו את ספר התורה עם כל הסיפורים שיש בהם עם כל הניסים והנפלאות שהיו להם שכנגד חוקי הטבע. הם היו שם ואם הם חצו את ים סוף הרי רק הם יודעים. אנחנו, לעומת זאת, קוראים בספר התורה ומעבירים אותו לדורות הבאים ללא שום שינוי כל אות וכל פסיק אין שינוי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הוכחות ככל אשר תאוה נפשך |
|||
|
|||
דת ממלאת כל כך הרבה תפקידים בחברה (מתשובה ''מדעית'' לשאלות כמו איך נוצר העולם, למה אנשים מתים; עד הפוליטיקה - למה מגיע לנו להרוג את השבט השכן, למה מגיע למנהיג התורן להגיד לנו מה לעשות) כך שההתפתחות שלה היא כמעט בלתי נמנעת - ורואים את זה בהרבה תרבויות. מיתולוגיה יכולה להיות מפורטת כיד הדמיון הטובה על מספר הסיפורים. אם נבוא לשבט אפריקאי היום ונספר להם סיפור על איך אבותיהם באו לארץ הזאת על הגב של לוויתן מעופף, שהאל הגדול (שקוראים לו יששכריהו אבל אסור לאף אחד להיד את השם) עזר להם להרוג ולאכול את כל השבטים הקודמים שחיו במקום, ושכל אחד ואחד בשבט נבחר להיות בא כוחו של יששכריהו עלי אדמות, ושכל שאר האנשים בעולם הם סוג ג' - בתרבות פרימיטיבית - למה שהם לא יאמינו? לקומפלימנטים לא מסתכלים בשיניים. אחרי שניים-שלושה דורות שהסיפור יעבור מאב לבן האוריגינלים ימותו ואף אחד לא ידע שהסיפור הומצא לפני 100 שנה ולא 10000 שנה. עד אז כבר יהיה מעמד של כהנים שיאספו את העיזים ויאכלו אותן בשם יששכריהו, וגם יהיו הבובות של הדיקטטור המקומי (שיששכריהו מינה באופן אישי). | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי