| מה זאת אומרת להיות ''הרבה שנים בתהליך שעושה בדיוק את ההפרדה הזאת בין הלאום והדת''? או שעושים זאת, או שלא – שכן צורת תיאור מסוג זה מזכירה את הבדיחה על חצי הריון. האם ישראל בחצי הריון לקראת הולדת זכויות אזרח בסיסיות הכרוכות בדיני אישות?
האירוניה המרירה שבדבריי מעידה בעצם על דעתי האמיתית לגבי ''המצב'' בארץ: המדובר בחברה שהגדרתה הראשונית מזכירה קלריקאליזם כללי בשינוי מקום וצורה המותאם לסיטואציה היהודית. לו היו אבות הציונות מקדישים מחשבה לנקודה זו, היו מן הסתם מקבעים את ישראל כמדינה בעלת תרבות יהודית (חגים, מועדים, לוח השנה) שבה הדת מופרדת מהמדינה.
אולם הם לא רצו זאת, ממש כפי שנבחרי הציבור הישראלים הנועזים ממחנה החילונים-בעיני-עצמם אינם מעוניינים בכך. כפי שכתבתי קודם לכן, הרי שזו עמדה לגיטימית, אך אין הרבה טעם למכור אותה כסוג מחודש של חילוניות בהתהוות. זה לא. |