|
תהליך הגלובליזציה האחרון שאנחנו מדברים עליו החל רק בסוף שנות ה-80 (בין היתר בשל קריסת הגוש הקומוניסטי, כניסת האינטרנט בתפוצה גלובלית, טלפונים וסלולריים זמינים לכל). היום חברות ישראליות הולכות לרב-לאומיות, ראה לדוגמה את ''טבע''. חברות זרות בונות שלוחות בארצות שניות, ראה ''מייקרוסופט'' בישראל. משקיעים כבדים משקיעים כספים בפרוייקטים כלכליים ובמניות של מדינות אחרות כמעשה יום יומי. התהליך רק החל ועכשיו המדינות המובילות רוצות לתעל אותו באופן מסודר כדי שיהיה תורם קודם לעצמן ואח''כ למדינות האחרות (החלשות).
אם תהליך כזה 'יירד' זה יהיה בעקבות משבר כלכלי או פוליטי גלובלי שמשמעותו חזרה לשני גושים גדולים, איום מלחמה או פריצת מלחמה בין המדינות המובילות בשני המחנות. אחרת אין סיבה שהגלובליזציה תשבוק חיים, להיפך היא תהיה בסיס יציב ומובן מאליו שאי אפשר יהיה בלעדיו.
אתה צריך לזכור שגלובליזציה יכולה לקדם גם מדינות חלשות כי הן צריכות להיכנס למעגל השותפות לפרוייקטים בינ''ל, שלולא הם המדינות האלה לא היו זוכות לצמיחה בתעסוקה. הבעיה של המדינות החלשות היא בעיית השלטון המקומי הלא אפקטיבי שלהן והפיצול הגדול במבנה האוכלוסיות במרבית המדינות האלה (הכוונה בעיקר לאפריקה ולתוצאות החמורות עד היום שהמשטר הקולוניאליסטי הותיר בהן). |
איך ייפגע 'אפקט הגלובליציה' בעולם מודרני
