| מדבריך משתמע שגם עלי יש לך טענות. ובכן,שרתתי בצבא, קורס קצינים בה''ד (אי שם במרכז השממה) הכרתי מקרוב את אימי המלחמה (כיפור) קברתי 2,000+ חיילים במו ידי (אני עדיין חושב על התקופה ההיא) הצדעתי שעות להמנון הלאומי בטקסים,לדגל בעליית משמר,והעברתי המון שיות בציונות אמיתית. החרדים ,בפרט אנשי מאה שערים, חושבים אחרת. ר' עמרם בלוי זצ''ל היה מקנאי ארץ ישראל.יהודי מעניין. הוא צם ולבש שק ביום העצמאות. אני לא גורס כמוהו אבל נו, ההמשכיות של ה''חבר'ה'' האלה מראה קבלות על ישוב רצוף של 200 שנה. היו מהם ומהדומים להם חלוצים, כגון יואל משה סלומון ואחרים. אז מה ה''עליהום'' הזה עלי פתאום? לא צריכים ל''הסביר'' לי ציונות וודאי לא אהבת הארץ, ומכל שכן ערכי ציונות. אצלי,אריה ,אין ציונות דינאמית. אצלי יש ציונות סטאטית כמו זו של:''ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים'' ''וזו של ''כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים'', לצערי גם ראיתי את ''דרכי ציון אבילות, מבלי באי מועד''... הר הבית סגור ליהודים! כן ,גם ראיתי את ''חובבי ציון'' את ''שבי ציון'' את אבירי ציון''... לכולם היתה מגמה אחת. האם הצליחו? צינות דינאמית אצלי היא כשיהודים יבינו שכשאומרים:''ארץ ציון וירושלים'' מתכוונים לזה וזה לא לויכוח ולא למיקוח. תגיד אתה? האם זו אתחלתא דגאולה? מה אתה חושב? הלכנו קדימה 100 צעדים, כמה צעדים היתה הנסיגה? כמה זמן ייקח עד שנגיע לאיפה שהיינו? |