|
חלק מדבריך, כגון ''נוהגים מלב הקאנטרי באמריקה וכד''', יש בהם אולי משהו. התקוממתי על אמירה מסוג ''נצרות שמקדשת עצמה בדם המותז ע''י גביר הכנסיה על מאמניה וקוראם בשם ''מים קדושים''. לא מדובר בגבירים, אלא בכוהני דת הלומדים 6 שנים בסמינר, ורואים עצמם כמשרתי הקודש. האפיפיור עצמו נוהג לרחוץ כפות רגליים של מאמינים, כפי שעשה ישוע עצמו. נוצרי אמור להיות מקור אור, בנוסח הפרק הראשון בבשורה לפי יוחנן. הסקרמנט של היוקריסט לא קשור במים קדושים כלשהם, אלא חזרה על אקט ההתחברות לאלוהות, שישוע האציל על תלמידיו בסעודה האחרונה (בשרי ודמי). זהו אקט לקיחת החלק באלוהות, במעין מיסתורין של אכילת בשרו ודמו של ישוע. האמונה היא שלמים והלחם מואצל אז, בסעודת האדון, אותה מהות ראשונית, בכוח חסד אלוהי. |
תודה לך מר פרקש על הארותיך והערותיך. קראתי בעיון רב
