  
  
  
|
 |
|
||
  דתי וחילוני אינם הפכים |
|||
|
|||
בס''ד. לפחות בלשון הקודש, דתי הוא המתנהג על פי דָּתֵי (חוקי) התורה בעוד חילוני הוא מי שאינו קדוש, 'חול לעומת קודש'. וזה לא בהכרח קשור עם אמונה כזאת או אחרת. (דומני שמקור המלה 'חול' ו'חילוני' הוא בארמית). להזכיר, כותרת המאמר מתייחסת אל מה שמעבר לשכל וכך ניסינו לעשות במאמר עצמו. המחשבה שאפשר להכניס את חוקי התורה לתוך מסגרת השכל האנושי ולהשאירה שם, תוך מחשבה שהכל ניתן להבנה או שאינו רלוונטי עבורנו, היא טעות בסיסית שמחירה גבוה מאד. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| דתי וחילוני אינם הפכים |
|||
|
|||
כלומר, אדם יכול להיות גם דתי וגם חילוני. אולי גם תמצא גם מי שאינו דתי ואינו חילוני על פי הגדרתך. גם אם ההגדרות המקוריות הן כאלה, כיום יש להן כבר מובן אחר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דתי וחילוני אינם הפכים |
|||
|
|||
בס''ד. אכן, כיום המובן הוא אחר לגמרי, כמו בהרבה מלים. והמובן האחר משמעותו האמתית היא בלבול מוחלט, כפי שאפשר ללמוד מן הוויכוחים כאן ובמקומות אחרים. כי אם אני דתי, ופלוני (שאיני רוצה לנקוב בשמו) גם הוא דתי, אז מה היא בעצם דתיות? מה הם גבולותיה המנימליים? והמקסימליים? וכנ''ל לגבי חילוני. ואמנם, במשמעותם המקורית של מונחים אלו, יתכן דתי שהוא חילוני וזה היה המצב תמיד אצל מרבית היהודים. כי ההפך מחילוני זה קדוש, ואלה תמיד היו במיעוט. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי