|
והודעתי, אתם לא משלמים לי, אף אני לא אשלם גרוש מכיסי לכם. צריכה להיות כאן סימטריה. עיתונאיכם לוקחים לעיתים רעיונות מכתבותי (וגם בעיתונים אחרים לוקחים), ומקבלים משכורת יפה, אך אותי מדירים. לכן, גרוש מכיסי לא יגיע אליהם. הבעיה של עיתונאים בארץ היא עצלות ושחצנות. לא יטרחו יותר מדי, ואם יכולים להשאיל רעיונות, שמישהו אחר טרח ויצר, הם יעשו זאת. העצלנות היא חלק מהמעמד, והמעמד הוא פריבילגיה של בעלי חזקה.
היכרתי זאת היטב ומקרוב עוד בשנים 69-71 כששרתתי בדו''צ, הייתי בקשר עם טובי העיתונאים, שייקה בן פורת, עמירם ניר מגל''ץ, אלוף הראבן, גם פטי הרכבי (לא ממש עיתונאי) ורבים אחרים, אמנם טובים בכמה סדרי גודל מהמקובל בנוף הזה כיום, אך לא הרבה פחות ציניים. נהגו תכופות לאמר כלפי, וואללה, אם זה יהיה כאן, הוא יקח את כל הקופה. |
נ.ב. מסיבה זאת, ביטלתי את מינויי על הארץ
