פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לרפי גטניו, 26/10/02 14:27)
בוא נדבר על ספריות...
דינה ביכל-שונרא (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 6:37)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

...אני גרה בעיירה קטנטנה. 8200 איש. הספרייה היא אחד המרכזים העירוניים ומספר המנויים הפעילים בה 7800 (בפעם האחרונה שבדקתי). הספריה מציעה גישה חופשית חינם לאינטרנט, 6 ימי שירות מהבוקר עד הערב, היצע גדול ומתחדש של ספרי קריאה ועיון, סיוע בשיעורי בית לילדים, תמיכה בגני הילדים ועוד.

הכל מהתקציב המקומי - הספריה לא מקבלת כסף פדרלי או מדינתי. לא גובים תשלום מהקוראים (כלום. אפס.)

כשחייתי בתל-אביב נהגתי לבקר בספריית בית אריאלה אחת לשבוע, בערך. מצאתי ספרים שעניינו את בני, אבל במדור המבוגרים לא היה מבחר מספיק. התשלום היה בערך 240 ש''ח לשנה, 40 לילד.

היחס מצד הספרניות היה מחפיר: אם הגעת ורצית לשלם, להאריך מנוי וכדומה, היה עליך לעמוד בתור שלוש פעמים. התחושה היתה שהמקום *מנסה* להשניא על אנשים את הקריאה (ולא מצליח, איתי... ...אבל זה לא בגלל שלא ניסו.) יותר מפעם אחת היה לספרניות מה להעיר לי -- דברים שאינם ממין העניין -- והן נהגו לעבוד לאט-לאט-לאאאאאט ולהתחלף במקומותיהן מדי פעם על אף תור ארוווווווווווווך של קוראים שעומד ומחכה להן. אחרי שנה וחצי של ביקורים שם, נמאס לי והפסקתי. בלי עזרתי, בני ויתר על התענוג שם. כאן - הוא דאג להכיר את מערכת המחשוב של הספריה, הוא למד להכיר את כל הספרניות (והן התעקשו להכיר אותו בשמו, הקשה לביטוי באנגלית...).

אני לא יודעת מה גורם להבדל. קשה לי להאמין שזה רק התקציב.
_new_ הוספת תגובה



תיאוריך את בית אריאלה אינם מוכרים לי. בשנים...
יוסי (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 9:15)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האחרונות אני מרבה להיזקק למקום הזה על מחלקותיו השונות. אני זוכה שם לייחס אדיב מעל ומעבר (במיוחד במחלקת העיתונות).
לא זכור לי - אפילו לא מקרה אחד - שבו התייחסו אלי באופן המתואר בדבריך.
_new_ הוספת תגובה



אני השקעתי שם יומיים בקריאת עתונים של חודש
מי שזוכר (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 9:31)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אוקטובר 1995, לא נתנו לי לצלם קטעים אלא רק להעתיק בכתב יד וזה די עצבן אותי.

אבל לפחות הבהרתי לעצמי שאני זוכר היטב מה קרה באותו חודש, מי רצח ומי נרצח.
_new_ הוספת תגובה



מתי ישבת שם ?
יוסי (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 10:12)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



בקיצור, כיום ניתן להתגבר על הבעייה הזו בקלי קלות.
יוסי (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 10:17)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לפני שלש שנים בערך
מי שזוכר (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 10:19)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך מתגברים על זה היום, האם הם מרשים לצלם קטעי עתונות?
_new_ הוספת תגובה



מה שקורה הוא...
יוסי (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 10:47)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שהראש המרובע שלנו מוביל אותנו למחשבה שאסור לצלם בגלל בעיית זכויות יוצרים או משהו דומה.
פעם אחת - לאחר שגם לי נשבר מלהעתיק - שאלתי מדוע בעצם אסור לצלם.
ואז, למרבה התדהמה, הסבירו לי שהנחת הכרך על מכונת הצילום מקלקלת ומפרקת אותו (את הכרך).
למחרת הבאתי את המצלמה הדיגיטאלית שלי וצילמתי בטירוף את כל מה שבא לי (כולל את מה שהעתקתי לפני כן).
לפני הצילום הינחתי בצמוד לידיעה מן פתק קטן - סליפ כזה - ועליו רשמתי את שם העיתון ותאריך הידיעה, כך שאוכל לזהות בהמשך לאן הידיעה שייכת.
יתרון נוסף של השיטה הזו הוא בכך שבסוף ''יום צילומים'' מרוקנים את כל התכולה לתוך המחשב, ואז - בעזרת החלונות + התוכנה של המצלמה - אפשר לעבוד בכיף מול הקטעים שצילמת.
בכל מקרה, ניתן אח''כ לשמור (ולצרוב בדיסק) את כל מה שצילמת - על פי כל מיני חיתוכים לפי העניין - ואז יש לך ''ארכיון'' קומפקטי, זמין ונגיש.
הערה טכנית: כדי לא לבזבז בטריות לצורך צילום, רצוי לבצע את המלאכה ליד הקיר באזור השקעים - בעזרת הטרנספורמטור של המצלמה.
עוד הערה: לפני הצילומים יש לנטרל את הפלש של המצלמה (זה יוצא טוב גם בלי פלש), כי אחרי הכל הספרייה זה לא סטודיו לצילום.

בקיצור, כדאי לפעמים לשאול שאלה אחת כדי לא להעתיק ידנית כמו אהבל.
_new_ הוספת תגובה



טוב לדעת, ובכל מקרה אז עוד לא היתה לי כזו מצלמה
מי שזוכר (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 10:53)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אגב, אפשר לצלם גם בבית במקום...
יוסי (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 11:12)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לשמור ערימות מצהיבות של עיתונים (ולריב עם האשה).
_new_ הוספת תגובה



אל תזלזל בריב עם האשה
מי שזוכר (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 11:18)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כשאתה בסוף מוותר אתה נשאר עם היתרון המוסרי וגם זה משהו בחיים,
_new_ הוספת תגובה



אחי, כעבור עשרות שנות נישואין, אתה לא מחפש...
יוסי (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 11:22)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יתרונות מוסריים ולא נעליים. אתה מחפש לשרוד ולהעביר את היום (והלילה) בלי שדופקים לך על הראש.
_new_ הוספת תגובה



אני אף פעם לא זורק מציאה כשרה שנפלה לי ליד
מי שזוכר (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 11:45)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל אני לא ממש מחפש
_new_ הוספת תגובה



איזה דו-שיח! ממש מופת גברי!
אנה (יום שני, 28/10/2002 שעה 16:33)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא נעים לי להגיד לכם חברייייל'ך. אבל נראה שאתם ראויים לאישה המאיימת הזאת שלכם בדיוק כשם שהיא ראויה לכם. מוצא מין את מינו. כמו שנאמר.

תגידו. אתם לא במקרה שני הקשישים הנרגנים האלה מחבובות?

או שאולי אתם אותו אחד המפוצל לשניים. מין המפטי דמפטי כזה או משהו..?
_new_ הוספת תגובה



אנושקה, לא יפה להציץ למכתבים של אחרים
מי שזוכר (יום שני, 28/10/2002 שעה 19:48)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אנה, לא מדובר בכלל...
יוסי (יום שני, 28/10/2002 שעה 20:12)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באשה מאיימת.

ביידיש אומרים:
דער וולף האט נישט מוירע פארנ הינט, נאר אער כענט נישט לאידן זאנע שטיק.

ובעברית:
הזאב אינו פוחד מהכלב, אלא שהוא לא יכול לסבול את ה''שטיקים'' שלו.

ואידך זיל גמור.
_new_ הוספת תגובה



יוסי, אני שוברת את הראש מה גרוע יותר
אנה (יום שלישי, 29/10/2002 שעה 0:13)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדו-שיח המופתי אודות ה''נשים שאיתכם'' או הפתגמון היידישי שהבאת כאן.

ומה נמשל ומה הוא המשל? מי הזאב ומי הכלב. שתי האפשויות נוראות.

אוי אוי.. אוי לה לאישה שככה מדברים בה.

מין מוצא.. וגו' וראויים אלה לאלה.

יתברך שמו
_new_ הוספת תגובה



אנה: Take it easy
יוסי (יום שלישי, 29/10/2002 שעה 0:33)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



יוסי: אל תבהל
אנה (יום שלישי, 29/10/2002 שעה 0:48)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אנה, אל תתרגשי
שקד (יום שני, 28/10/2002 שעה 21:14)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איפה עוד הם יוציאו קיטור?

מוכנה להתערב על זה שבבית הם ''שפוטים'' באושר...

(ולפחות אחד מהם העיד קבל עם ופורום שהוא מכין בכל בוקר את הקפה לאישתו...)
_new_ הוספת תגובה



שששששקדים שלנו
מי שזוכר (יום שני, 28/10/2002 שעה 21:20)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא זכור לי שסיפרתי על כך בפורום, אבל זה נכון...
_new_ הוספת תגובה



סיפרת, סיפרת.
יוסי (יום שני, 28/10/2002 שעה 21:25)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ותפסיק להיתמם. עובדה שידעת שהתכוונו אליך ולא אלי.
יוסי (יום שני, 28/10/2002 שעה 21:29)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



להתממ? תמימ איז מי סקונד ניים
מי שזוכר (יום שני, 28/10/2002 שעה 21:38)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לשקדים יש זיכרון לא רע לפרטים לא חשובים
שקד (יום שני, 28/10/2002 שעה 22:01)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



באמת נזכרתי שכתבתי על תעלומת הנסקפה...
מי שזוכר (יום שלישי, 29/10/2002 שעה 8:29)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שקד. ברור שהם שפוטים
אנה (יום שלישי, 29/10/2002 שעה 0:23)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על האושר אני לא יודעת.

הם עצמם העידו בדו-שיח המפואר שניהלו כאן על השפיטות שלהם. איך אמר ברק? הכל שפיט. סתם סתם..

שמעת על עניין ההחפצה? מסופר באחת חפציבה. אשת רוח נשגבה אשת חיל מי ידע.. סתם סתם...

הביטוי החפצה הוא כזה מין להיט עכשיו בענייני פמיניזם. מדובר בייחס של הגברים לנשים; מדובר גם בדרך שבה הם פונים אליה ובדרך שבה הם עוסקים בה ומדברים עליה. כחפץ. וזה הוא פשר הדיסקוס הקטן שניהלו כאן שני החבריייל'ך הנחמדים. הם מרשים זאת לעצמם כנראה מפני שהם אנונימיים. יש בזה משהו מביש. בעיקר כלפי ''האישה שאיתם''. תחשבי על הנשים שלהם. היית רוצה שככה אישך ידבר עלייך, אפילו בניק אנונימי? לא נראה לי.
_new_ הוספת תגובה



אנה, אין לי כל עניין...
יוסי (יום שלישי, 29/10/2002 שעה 0:50)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

להציג כאן ''קבלות פמיניסטיות''.
אבל לא ברור לי למה צריך לדחוף את הנושא הזה בכל הזדמנות - גם אם אין לה מקום.
אינני יודע בת כמה את, אם את נשואה, אם את חולקת את חייך עם מישהו (או מישהי) וכמה זמן.
אבל לידיעתך, אשה (לפחות אשתי) היא שותפה שלי לחיים.
וכאשר חוצים יחדיו עשרות שנות נישואין - עניין השותפות הופך להיות הדומיננטי.
כלומר, שאם ישנם בינינו חילוקי דעות (או הסכמות) - הם נובעים מעצם השותפות ולא מהעובדה שאני האיש והיא האשה.
הלוואי והצלחתי להבהיר את עצמי.
_new_ הוספת תגובה



למה אין לך עניין?
אנה (יום שלישי, 29/10/2002 שעה 21:04)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה לא מספיק חשוב?

ומה ניסית להגיד? שחיי השיתוף הם העיקר בלי קשר לעובדה שאתה גבר והיא אישה?

אלוהים יודע מה מסתובב לאנשים בראש. במיוחד לאלה שמתקשים להביע את עצמם בכתב.

חשבתי שמשפטנים חייבים להיות בעלי יכולת ביטוי בכתב.

בכל אופן. לא מדובר *רק* בעניין פמיניסטי. יש פה *גם* עניין פמיניסטי. אם כי לא רק. קודם כל מדובר בוולגריות פשוטה. בחוסר כבוד מביש. אם במקום שותפה לחיים היית חולק את חייך עם גבר, גם אז הדו-שיח היה מעורר אי נעימות גדולה, מפני שהיה בו חוסר כבוד כלפי בן הזוג. אבל מאחר שזאת אישה, נוסף ההיבט הפמיניסטי.

כי כמו ששקד אמרה - אלה הם ''דיבורי בנים''. דיבורי בנים מאופיינים בהחפצת האישה. שקד צודקת שלא חסרה ארסיות בדיבורי הנשים. אבל, נקודת המבט והגישה לגבר מצד האישה, שונה. לא נעשית שם החפצה מהסוג שיש בייחס של הגבר כלפי האישה.

ומה כל הקישקוש הזה על ''לדחוף את הפמיניזם'' לכל מקום. לא שמעתי על זה. בקושי מדברים על זה.

אגב. מי שזוכר, לזכותו יאמר שהוא כנראה יודע מה הוא עושה, בניגוד אליך הוא לא מיתמם ולא מצטדק.
_new_ הוספת תגובה



אנה, אני מאחל לך הרבה בריאות !
יוסי (יום שלישי, 29/10/2002 שעה 21:37)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אנה: לא חייבים ללכת רחוק
שקד (יום שלישי, 29/10/2002 שעה 1:45)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה נשמע לי סתם הומור של בנים.
גם לנו יש הומור משלנו - לא פחות ארסי...

אה, ואין לי ''אישי'' ככה שאני פתורה מלענות על השאלה :-)
_new_ הוספת תגובה



שקד. תמיד צריך ללכת רחוק
אנה (יום שלישי, 29/10/2002 שעה 21:09)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם יש לך אישה או אם אין לך עדיין איש. אני בטוחה שבבוא היום לא תעלצי במיוחד כשתגלי שככה מדבר/ת עלייך בן או בת זוגך/תך.
_new_ הוספת תגובה



אנה - את מבזבזת תחמושת על היעד הלא נכון
רפי גטניו (יום שלישי, 29/10/2002 שעה 22:55)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וכדאי תמיד לזכור שתחמושת זה דבר מוגבל, גם אם אלה רק מילים.

במקום להתנפל על שני בדחנים אלה, הפני את מרצך וטפלי באלה הרואים באשה יצור נחות, ומביאים דוגמאות מדעיות לעניין. (יש כאלה גם בפורום - תשאלי את שקד, היא כבר נתקלה באקזמפלר כזה.)

טפלי באלה שבמערכת הערכים שלהם לאשה יש מקום ותפקיד מאד מוגדר, ואל לה לסטות ממנו ימינה או שמאלה.

טפלי במוקדי הכח בחברה המחזיקים את המפתחות לתקרת הזכוכית שאשה בד''כ לא יכולה לעבור אותה.

אלה הדברים החשובים, ואם יישאר לך עוד כח אח''כ, תתפני להתעסק בנימוסיהם של יוסי ושל מי שזוכר.

בברכה

רפי
_new_ הוספת תגובה



רפי. על איזה ''תחמושת'' אתה מדבר?
אנה (יום שלישי, 29/10/2002 שעה 23:54)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אל תדאג, לא איבדתי כלום. ברוך השם!

נהניתי מכל רגע.

על כל פנים. תודה לך על העצה.
_new_ הוספת תגובה



אנה - זו ממש קיצוניות
שקד (יום שלישי, 29/10/2002 שעה 23:21)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא קרה שישבת עם חברה או שתיים בבית הקפה והחלפתם ''רשמים''?

צודק רפי, יש מיקרים שאסור להיכנע, ובמקרים אחרים אפשר לגחך ולהמשיך הלאה.
לפעמים בדיחה היא סתם בדיחה.

ואגב, כאם לבת, יש להניח שכבר הייתי במערכת יחסים אחת או שתיים במהלך חיי.
_new_ הוספת תגובה



מזכיר לי בדיחה
מי שזוכר (יום שלישי, 29/10/2002 שעה 8:20)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אחד כל הזמן היה קורא לאשתו ''מותק'', בא אליו חבר שלו ואמר ''איזה יופי שאחרי 30 שנה אתה עוד קורא לה מותק''
ענה לו ''עזוב, אני פשוט לא זוכר איך קוראים לה בכלל''

(תחזיקו אותי שאני לא ימות מצחוק)
_new_ הוספת תגובה



מי שזוכר, יש גירסה פחות נאיבית לבדיחה...
יוסי (יום שלישי, 29/10/2002 שעה 19:44)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עפ''י הגירסה הזו, כששאלו אדם מדוע הוא קורא לאשתו מותק הוא הסביר כי יש לו כמה בחורות מהצד, וכדי שלא יתבלבל ביניהן לבין לבין אשתו - הוא קורא לכו-לן מותק.
_new_ הוספת תגובה



מייל שוביניסט פיג
מי שזוכר (יום רביעי, 30/10/2002 שעה 20:42)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



גם לי זכור ביקור לא סימפטי
שקד (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 10:50)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במסגרת ניסיון לחבב על הילדים את הקריאה, הגעתי לשם לפני מספר שנים עם כיתתה של בתי.
הספרניות היו מאוד לא נחמדות (בלשון המעטה), ומה שעניין אותן בעיקר היה השמירה על השקט.

אין ספק שבספריה רצוי לשמור על כללים ולא להפריע לקוראים, אבל כאשר מגיעה כיתה של 40 תלמידים, אי אפשר לצפות שיפסיקו לנשום...

קשה לי להאמין שמישהו מהילדים נרשם בעיקבות אותה חוויה לספריית בית אריאלה.
_new_ הוספת תגובה



ביקור בספרייה עם 40 ילדים הוא לא דוגמא לכלום.
יוסי (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 10:57)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ביקור עם כיתה הוא לא דוגמה, אלא דוגמה רעה...
שקד (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 15:05)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בית אריאלה מארח בכל שנה עשרות כיתות.
המטרה היא לעודד את הילדים לקרוא ולהירשם לספריה.

ומה מעודד קריאה יותר מיחס לא סימפטי..
_new_ הוספת תגובה



שקד - מכל מה שאני קורא יתכן ויש בעיה ספציפית
רפי גטניו (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 15:16)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בבית אריאלה.

אצלנו בשכונה, מנוי לספריה העירווית עולה 30 ש''ח לשנה למנוי ילדים, וניתן לקחת 2 ספרים.
אני חושב שגם כאלה שאינם בעלי אמצעים, יכולים לעמוד בזה.

דרך אגב - גם המבוגרים אינם מקופחים, והמנוי עבור 2 ספרים הוא 60 ש''ח לשנה.
_new_ הוספת תגובה



רפי - יכול להיות שאתה צודק
שקד (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 20:14)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אל בית אריאלה, הסיפריה העירונית הגדולה בעיר, מגיעים רבים מהילדים.
הבעיה היא בגישה לילדים ולא בתשלום.
גם כאן התשלום לילד הוא נמוך (אם כי, אם אני זוכרת נכון, מבוגר ישלם סכום גדול בהרבה).
_new_ הוספת תגובה



כשאני הייתי ילד הספרניות היו מזה מגעילות...
מי שזוכר (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 10:59)
בתשובה לשקד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היית בא לאשנב כמו בבית סוהר והפולניה המחומצנת היתה נותנת לך ספר אחד,''מה שמתאים לגיל'' בלי לאפשר בכלל לבחור, זכור לי כמו דבר רע מאד אבל לא היו הרבה ברירות.
אני לא זוכר אם הילדים שלי היו מנויים בספריה אבל הם קראו הרבה ועד היום קוראים. אני מהטיפוסים השמרניים עם ספריה גדולה בסלון...
_new_ הוספת תגובה



אם כך, אז גם אני שמרן ?
יוסי (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 11:04)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



כנראה...
מי שזוכר (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 11:14)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפני איזה שנתיים עשיתי שיפוצון בבית, לפני כן הבאנו איזה מעצבת מעצבנת בשביל לקבל קצת רעיונות.

אחרי איזה כמה דקות היא אומרת ''כבר לא עושים היום ככה, את כל זה כמובן נסלק מכאן ונשים קיר גבס דקורטיבי''...

אז הבנתי שחמצתי איזה טרנד בסצנה של הקטע החדש
_new_ הוספת תגובה



כנספח לביקור שלי בבית אריאלה
מי שזוכר (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 11:59)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היום אפשר להעביר את הזוהמה ישר למדפסת

קישורים:
קצת זוהמה להדפסה: http://www.a7.org/news.php3?id=37146
_new_ הוספת תגובה



הרכב ספרים
אליצור סגל (יום ראשון, 27/10/2002 שעה 11:38)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
איננ יודע מה המצב במקומות אחרים אבל בעפרה הספריה חינם ויש גם ספרית וידיאו. אבל אין אינטרנט. הילדים קוראים די הרבה.
מה שכן הספריה אינה משמשת מקום לימוד אלא מקום להנאה משום שהנורמה היא שספרי לימוד אנצקלופדיות וספרי קודש נמצאים בכל בית. הילדים שלי מעולם לא נזקקו לחפש ספר לימוד כל שהוא מחוץ לבית הכול מצוי אצלינו על המדפים - אני גם יודע שחנויות לספרי קודש משגשגות. הבעיה שלי היא אחרת הרכב הספרים - התארחנו פעם אצל קרובים שלי שהבעל בוגר ישיבה והאישה בורת אולפנה הם משפטנים שומרי מצות אשתי העירה שאין אפילו ספר חול אחד אצלם בבית (חוץ כמובן מספרות מקצועית יבשה).
טוב אולי הטעות אצלי וזה באמת מיותר.
אליצור
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורום
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי