|
עיינתי בספר לאומיות ולאומים של גלנר (Nations and Nationalism) | |||
|
|||
ההגדרה שכתבתי מקורה במילון של אבן שושן ובאמת היא נשמעה לי ההגדרה המרקסיסטית (מרקס). כעת אתה אומר שמקורה בסטאלין (http://en.wikipedia.org/wiki/Nation). אין לי כלל בעיה עם זה. די מובן שיש יוצאים מן הכלל אבל לגבי איזה הגדרה אין. ישנה כמובן קבוצת התיאוריות של גלנר (http://en.wikipedia.org/wiki/Gellner), הובסבאום (http://en.wikipedia.org/wiki/Eric_Hobsbawm) ואנדרסון (http://en.wikipedia.org/wiki/Nation) - הקהילה המדומיינת. לפי מיטב הבנתי את התיאוריות הללו העמים נוצרו במאות האחרונות ויצרו לעצמם מיתוסים ועבר היסטורי וכו'. אלא שבמקרה הזה יש להם בעיה עם המושג עם שנמצא בתנ''ך למשל. בזמנו, בעקבות המלצה שלך, ניסיתי להתמודד עם הספר של גלנר ולא הצלחתי להגיע להגדרה מסודרת על פי מה שלמדתי ממנו. את הובסבאום לא הצלחתי להבין עד הסוף ועזבתי באמצע הספר. | |||
_new_ |
עיינתי בספר לאומיות ולאומים של גלנר (Nations and Nationalism) | |||
|
|||
גלנר הוא אמנם מקור מכובד וכל מי שעוסק בנושא מסתמך עליו. הוא היה הראשון מהסוציולוגים שעסק בנושא שהיה ''ברשותה'' של תורת המדינה. ללאומיות היסטוריה יחסית קצרה (המאה ה-19), ונתמכה ע''י החשיבה הליברלית. הנטיה הייתה להעניק לגטימציה רק ליחידות לאומיות גדולות המסוגלות לשאת את עצמן. השווה חשיבה זו לעצמאות שקבלה מונטנגרו לפני פחות משנה... המיוחד בספרו של הוסבאום הוא ההפרכה של כל האידיאות הקיימות המגדירות לאום תוך שהוא מצביע על יוצאים מכל כלל שתורת המדינה נסתה לקבוע. הקהילה המדומיינת אמורה הייתה לתת מסגרת פחות קשיחה ללאום. מסתבר שהמושג ''לאום'' הוא בראש ובראשונה מושג פוליטי ולכך ביקשתי להפנות אותך בהערה זו. | |||
_new_ |
עיינתי בספר לאומיות ולאומים של גלנר (Nations and Nationalism) | |||
|
|||
הבנתי את כוונתך ובכל זאת אני מתקשה לרדת לסוף דעתם (או שאני לא מבין את ההסבר שלהם). אולי זה בגלל הרצון שלהם להציג מסגרת יותר גמישה. | |||
_new_ |
עיינתי בספר לאומיות ולאומים של גלנר (Nations and Nationalism) | |||
|
|||
זה אינו רצון אלא צורך תיאורטי. מסתבר שלכל הגדרה (תיאור) של לאומיות אפשר למצוא הרבה מדי יוצאים מן הכלל. מדובר על הפרמטרים המקובלים הרחבים כשפה, טריטוריה, היסטוריה משותפת שבמקרים רבים אינם מצליחים להתמודד עם התופעות בשטח. | |||
_new_ |
עיינתי בספר לאומיות ולאומים של גלנר (Nations and Nationalism) | |||
|
|||
הביטוי הנכון כדבריך הוא צורך תיאורטי. עדין נכון שלא ירדתי לסוף דעתם, גם לגבי התופעות בשטח וגם ברמת ההגדרה של הפתרון. | |||
_new_ |
די אם תקבל שויכוח אם הפלסטינים הם עם | |||
|
|||
הינו חסר משמעות. | |||
_new_ |
מדוע? | |||
|
|||
האם גם השאלה אם היהודים הם עם היא חסרת משמעות? האם בהקשר הזה אפשר להניח שקיים עם ישראלי? | |||
_new_ |
כל שאלה לגבי לאום זו שאלה פוליטית | |||
|
|||
השאלה ''האם קיים עם ישראלי'', לדעתי, אינה רלוונטית. רק תראה לאן שאלה זו מובילה. העובדות הבסיסיות הן שקיימת כאן קבוצה הטרוגנית של בני אדם שהקימה משטר ריבוני בשטח הקרוי מדינת ישראל. לעובדה זו יש משמעיות פוליטיות ונורמטיביות השנויות במחלוקות פנימיות וחיצוניות. עובדה, זו המדינה היחידה בעולם שיש מי המטיל ספק בצדקת קיומה; ומשאלי דעת קהל בעולם מעמידים את מדינת ישראל לצידה של איראן כמדינות המסכנות את שלום העולם. לשאלה, השנויה גם היא במחלוקת, ''מהו עם'' או ''מהו לאום'' תנתנה תשובות פוליטיות בלבד, ואין לה שום פיתרון לוגי רציונאלי של בית הספר. האם אתה באמת רוצה לדשדש בפינה חסרת מוצא זו? | |||
_new_ |
לא | |||
|
|||
יכול להיות שההסבר שלך הוא הסיבה מדוע לא הצלחתי להבין את התיאוריות של הובסבאום, גלנר ואנדרסון. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |