|
ליורם ולשרית. [*] | |||
|
|||
[*] מתגובה זו הוסר צרוף מילים מעליב. [המערכת] ליורם - יש הרבה הוכחות ובעיקר בדורנו, שהשכלה אינה בהכרח ערובה לתבונה. לשרית - אכן גם המוסלמים עושים ברית אולם היא לא מושלמת היות והם אינם עושים פריעה מה שכן עושים אצל היהודים,כמו כן הם נימולים עד גיל 13 במקום אחרי 8 ימים כך שהקב'ה הבטיח להם אחיזה בארץ ישראל אולם לתקופה מוגבלת בזמן שהארץ שוממה ותקופה זו תסתיים עם שובו של עם ישראל לארצו (כעת אנו עדיין בגלות מבחינה רוחנית). לו עם ישראל היה שב לארץ הקודש ושומע לדברי הקב'ה שאמר:'' השמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך. כי את מצבותם תשברון ואת אשריו תכרותון'' (שמות פרק ל'ד פסוקים י'ב,י'ג) היינו היום עם יושב לבטח בארצו, אולם לא עם ''נאור ותרבותי'' כעמנו ישמע לקול אלוהיו,אנו הרי רוצים להיות ככל הגויים (על אף שהגויים רצחו וטבחו במהלך ההסטוריה מאות מליוני בני אדם כדי לכבוש ארצות לא להם). גאולת עם ישראל קרובה ויש שתי דרכים שהיא יכולה להגיע,האחת בדרך נעימה מלאת אור ושמחה והשניה בדרך יגון ויסורים קשים,עם ישראל בחר כניראה בדרך השניה. יום טוב. | |||
_new_ |
לאודי על המוסלמים. | |||
|
|||
לק''י החצרן של עפרה סיפר לי שבעת סלילת דרך בטחון הוא פגש בערבי ששאל אותו: מי נתן לך רשות לסלול? ענה לו: תגיד אתה, אמר לו: ערפאת? אמר לו: תשאל את אבא שלך מה כתוב בקוראן. לאחר שבוע נפגשו שוב. סיפר לו הערבי שאבא שלו לא יודע קוראן אבל הוא שאל את החכם של הכפר והלה ענה לו שהיהודי צודק. באמת כתוב בקוראן שהיהודים יחזרו לארץ הזו והיא תהיה שלהם. שאל אותו הערבי: אז על מה המלחמה? ענה לו החכם: זה יהודים יחזרו לארץ שלהם אבל תפקידנו להפריע להם. ללמדך שבמדרסות של המוסלמים יודעים לפלפל לא פחות טוב מאשר בישיבות שלנו. בכל אופן בלי לנסות לקרוא מה שהולך מאחורי הפרגוד הייתי מנסה לשער אולי תפקידם של הערבים הוא להבטיח שמי שלא יחזור לקיים את דבר ה' פשוט יברח מפה. אליצור | |||
_new_ |
הקשר בין ברית המילה לברית על הארץ | |||
|
|||
לא זה היה הנושא שלנו השבוע אבל מכיוון שעלה לדיון, נשתדל להבהיר הרעיון: ''ברית'' מעידה על אמיתות ונצחיות המחויבות ההדדית. בתורה יש כמה בריתות; הראשונה בהן - הקשת בענן המבטיחה כי לא יהיה עוד מבול על הארץ. ברית זו חוזרת שבע פעמים, כולם בספר בראשית פרק ט' פסוקים ט-י''ז. ברית בין הבתרים שכרת ה' עם אברהם אבינו, בה הבטיח לו את הארץ (בראשית ט''ו), קודמת בזמן לברית המילה אך קיומה בפועל כרוך לבלי הפרד בברית המילה. בברית בין הבתרים היה אברהם אבינו בגיל שבעים ובברית המילה היה בן תשעים ותשע; אך מן הכתובים ברור לגמרי הקשר הפנימי בין שתי הבריתות וחז''ל עומדים על כך בהרחבה במקומות שונים. הנה ציטוטים מן הרמב''ם בעניין זה, ואנחנו מביאים דווקא אותו מפני שהעיקר הוא מה שנקבע להלכה: (הלכות ברכות, ב, ג) : ברכת הארץ (השניה מבין ארבע בברכת המזון) צריך לומר הודייה בתחילתה ובסופה, וחותם בה 'על הארץ ועל המזון'. וכל שלא אמר 'ארץ חמדה טובה ורחבה' בברכת הארץ - לא יצא ידי חובתו. וצריך להזכיר בה 'ברית ותורה' ולהקדים ברית לתורה; שהברית הזאת שאומרים בברכת הארץ, היא ברית מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות, והתורה כולה נכרתו עליה שלש בריתות שנאמר 'אלה דברי הברית וגו' מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב' (שתיהן בפרשתנו) ; אתם ניצבים וגו' לעברך בברית וגו': הנה כי כן, בפסקה אחת מברכת המזון מודים על הארץ, על יציאת מצרים, על ברית המילה, ועל התורה שקיבלנו. כולן כרוכות זו בזו. הרעיון שמאחורי העובדות: ''ברית'' יוצרת מחויבות על שכלית; כזאת שמעבר לאינטרסים משתנים/מתחלפים. כזה הוא הקשר שלנו עם הבורא יתברך וכזה הוא הקשר שלנו עם הארץ שנתן לנו. את ברכת המזון ברכו ומברכים יהודים בכל העולם ומזכירים את הארץ הטובה שהנחלת לאבותינו גם כשלא ראו אותה מעולם. עניין על-שכלי לחלוטין. המצווה שמסמלת יותר מכל מצווה אחרת את על-שכליות המצוות - זו מצוות ברית מילה. מצווה שכל כולה מסירות נפש. מצד ההורים - זה פשוט. אבל גם מצד הנימול; בן שמונה ימים וכבר מטביעים בגופו את הברית עם ריבונו של עולם. בכך הוא למד (ברמת העל-מודע שלו) כי הקשר עם הבורא יתברך הנו על-שכלי מצד אחד ותופס גם את הגוף הגשמי מצד שני. וכזה הוא גם הקשר שלנו עם ארץ הקודש: קשר על שכלי שנשמר לאורך דורות רבים בגלויות השונות. הבעיה שלנו כיום היא חוסר יכולתנו לתרגם את אותו קשר על שכלי לרמה של קשר אל הארץ הגשמית, וזה קורה בגלל עמלק שבתוכנו הכופר בקשר על שכלי מכל סוג... נתפלל כי לקראת ראש השנה הבא עלינו לטובה, נזכה לעשות בעצמנו את השינוי הנדרש וכך, בזכות ראש השנה, נזכה לראש שונה. שנה טובה ומתוקה לכולנו. נסים. | |||
_new_ |
מיהו עמלקי | |||
|
|||
הופתעתי לקרוא כי ''עמלק שבתוכנו'', ''הכופר בכל קשר על-שכלי'', הוא האשם בחוסר יכולנו להתקשר אל הארץ. למי הכונה? עד עכשיו הכרתי את ''עמלק'' כמושג מרכזי בתיאולוגיית הרצח הדתית-לאומנית -הוא העם שמותר לבצע בו רצח-עם; ובדרך כלל הוסב על הערבים. אבל מניסוחך משתמעת הגדרה הכוללת את הישראלים החילונים. האם לכך הכונה? האם לדעתך יש באמת לקיים בהם (בנו) את מצוות השמדת עמלק? ומה הקשר בין דיעה זו לבין הדיעות הרצחניות כלפי ''עם הארץ'' המופיעות בתלמוד, שעל פיהן מותר ורצוי לנחרו? | |||
_new_ |
דורן באמת! | |||
|
|||
לק''י דורון באמת! נסים התכוון לספק הפנימי המנקר בכל אחד מאיתנו גם בי גם בו שעלינו לבררו ולא להשאירו מנקר. לא היתה לו שום כונה לומר שהחילונים הם עמלק או מישהו אחר הם עמלק. קרא שוב את דבריו בעיון ותיוכח. האם עד כדי כך התרחקנו בהבנת שפתינו שאתה באמת מאמין בדבריך או שה סתם תכסיס ריטורי די בזוי לדעתי מצדך? אליצור | |||
_new_ |
תודה אליצור. דורון, כנראה, מתקשה בהבנת טקסטים | |||
|
|||
הנוגעים ברוחניות שביהדות. עבודה רוחנית זה משהו שאינו מודה בו, כנראה. על פי תגובותיו בנושאים אחרים, קשה להניח שיש לו בעיות בהבנת הנקרא; הוא מגיב לעניין ואפילו מעניין. רק בנושאי יהדות או לכותבים המייצגים יהדות במוצהר הוא מגיב בלי קשר למה שכתבו. לצערי הוא לא היחיד בכך אבל עוד לא אבדה תקוותנו. גם הוא עוד ישתפר. שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה. נסים. | |||
_new_ |
כן, באמת | |||
|
|||
קראתי בעיון פעם ופעמיים ולא נראה לי שיש מקום לציון האתני עמלק אם הכוונה רק לספק פנימי; ואם הכוונה רק למטאפורה, הרי היא מרוחקת עד כדי אבסורד מן המשמעות כפשוטה, וגם לא מוכר לי שום שימוש מטאפורי שכזה במקורות. האם אתה בטוח שאינך נחפז מדי בהגנתך? מכל מקום, אני מוטרד בהחלט משלוש הנקודות רבות המשמעות המסימות את המשפט - טאקטיקת ''סותם ואינו מפרש'' נפוצה הרבה יותר מדי בקרב הציבור ה''אמוני'' מכדי שאפשר יהיה לישון בשקט. | |||
_new_ |
ישעיהו, יסביר לי מר את הקושיות הבאות | |||
|
|||
כיצד אפשר לקיים בשכל קשר על-שכלי? מהו שכל על-שכלי והיכן הוא מתרחש? כיצד יכול אדם ליצור בעצמו מחויבות שלא נשענת על אינטרסים? כיצד אינטרסים נרכשים (על פי דבריך) יכולים להיות קבועים? אשמח כמובן אם תגובתך לא תסתמך על מקורות רבניים ועניני נשמות. | |||
_new_ |
רון, שאלות טובות שאלת, לא קושיות. | |||
|
|||
כדי להבין את הרעיון צריכים ראש שונה כפי שכתבנו בהסבר על הקשר בין ברית המילה והברית על הארץ. אני מקווה שאתה מוכן לראש כזה. שאלת: כיצד אפשר לקיים בשכל קשר על-שכלי? כדי שיתקיים קשר כזה, צריכים להודות קודם שיש משהו או מישהו שאינני מסוגל עדיין לתפוס בשכל המוגבל שלי. אחר כך צריכים לקבל שאותה ישות אמנם בלתי נתפסת על ידי אך אני בהחלט נתפס, ואף יכול להיות מונחה, על ידה. אם מתאמצים לקלוט את המסרים שאותה ישות מעבירה אלינו, כפי שהיא מעבירה ובהתאם לכללים שהיא קבעה (בעברית פשוטה - לימוד תורה לעומק ושמירת מצוות) - או אז מתקיים הקשר הזה והולך ומעמיק. אז גם השכל המוגבל שלנו נהיה פחות מוגבל, רוכש פתיחות (ראש שונה), ומתחיל להבין בשכל מה שעד אתמול היה עבורו על שכלי. עוד שאלת: מהו שכל על-שכלי והיכן הוא מתרחש? דומני שהביטוי שלנו היה 'קשר על שכלי' ולא כפי שהעתקת; עכ''פ נראה לי שהפסקה הקודמת נותנת כיוון חשיבה שיעזור להבין את הרעיון. 'כיצד יכול אדם ליצור בעצמו מחויבות שלא נשענת על אינטרסים?' זה פשוט לגמרי כאשר מניחים מראש את אותה ישות-על שהזכרנו. המחויבות שלי היא כלפי בוראי; ממילא האינטרסים שלי מושלכים הצידה. זוהי בדיוק הוראת המשנה (אבות ב, ד) - 'עשה רצונו כרצונך' (ראשי תיבות ערך...). זהו הערך היחיד הקיים ביהדות; כל השאר - מצוות. ושאלתך האחרונה (לבינתיים?) - 'כיצד אינטרסים נרכשים (על פי דבריך) יכולים להיות קבועים?' להפוך את האינטרסים של בורא העולם ומנהיגו לאינטרסים שלי - זו עבודה ממושכת ולגמרי לא קלה. אבל אם מצליחים - זה אומר שרכשתי אינטרסים שלא היו לי קודם ואלה קבועים ועומדים מאז מתן תורה בהר סיני. ושתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה ונזכה ל-'ראש שונה'. נסים. | |||
_new_ |
ישעיהו - עדיין אתה מסתובב במעגל רקורסיבי | |||
|
|||
ראשית כל - אני משתמש במושג המטעה הזה רק כדי להשאר צמוד לטרמינולוגיה שלך. אין דבר כזה על-שכלי. הכל הוא שכלי. הדוגמה שהבאת היא כל כך יומיומית וטריבאלית שהברה בכלל לא שמים לב אליה. לפני שלמדת צורת אות או כיצד להגות הברה אחת, השכל שלך לא הכיל את הידע איזה דפוס הפעלה שכולל אלפי פעולות של שרירים כדי לבטא מלה מסוימת. השכל שלך לא הכיל את הכושר למזג בין הצליל שמופק מסידרה של נהמות, קולות, צפצופי ושריקות המהוות את המלה ''אבא'' עם הדמות הגדולה שעינך רואות. רק תוך תהליך של למידה ושינון חוזר בעידוד והכוונת הסביבה, רכשת לעצמך את הכושר והידע לחשוב, להגות, לאמר ולתת משמעות לרצף קולות שסביבתך הסכימה שמשמעות היא ''הזכר שילד אותך'', קרי אבא. כך גם בשאר התאורים המתפייטים שהבאת בתגובתך. הכל הוא תהליך שכלי שמבוסס על כשרים עצביים, גופניים ותרבותיים. לכן, הכל נשרא בסופו של דבר בתוך הגולגולת שקיימת בתוך המרק התרבותי שממנו, כיום, האדם כבר לא יכול להשתחרר. אינטרסים - גם פה אני משתמש במושג העמום הזה רק כדי להשאר צמוד לטרמינולוגיה שלך. אינטרסים - אתה לא יכול לפעול לא אינטרסים. יש אומרים שאם תפרק את האינטרסים המורכבים והמופשטים ביותר שניתן לזהות באדם, תגיע לאבני בניין של שימור עצמי, התרבות, תחושת עונג. בכל אופן, אם אין לך אינטרסים אתה לא קיים. גם לאדם בתרדמת יש אינטרסים למרות שהוא לא נמצא בהכרה. אולי בפרפרזה על אמרה ידועה אפשר לאמר ''אינטרסנטי זה קיים''. בכוונה השמטתי את המלה ''אני'' משום שלא ניתן, כפי שאתה טוען, לבטל את האני לטובת משהו ''גדול יותר'' גם משום ש''האני'' איננו ואם הוא קיים האני הוא אינטרסיו. שוב, ציטוטים מפרקי אבות מאד מהנים לאיור, אבל לא בדיוק תורמים להבנה עמוקה יותר. | |||
_new_ |
רון, ובאיזה מעגל אתה מסתובב? יש לך ראי? | |||
|
|||
_new_ |
ישעיהו - אולי במקום סתם להתעצבן (זה לא בריא) אולי | |||
|
|||
תוכל להגיב לתוכן הדברים? האם אין הדת היא זו המהלכת בעולם אשר היא בראה לעצמה, והאם אין עולם זה מורכב ממראות המשקפות זו את זו? ו''דל. | |||
_new_ |
רון, להתעצבן? אני? לא התעצבנתי רק אינני אוהב | |||
|
|||
דו שיח של חרשים. את היום שלי אני פותח בהכרזה (ביני לביני) ''מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך'' וממשיך בעוד כמה הודאות. על זה אתה מערער? שיהיה לך לבריאות. אינני בר שיח לדיון כזה. ורק הערה אחת נוספת: לא מזמן דיברנו על יוהרה מול ענווה. אינני מספיק יהיר עד כדי להתעלם ממה שכתבו חכמי כל הדורות לפני. אני גם בטוח שהם היו חכמים הרבה יותר ממני ושמח כשאני מצליח ללמוד מהם משהו. בעיניך זו הסתובבות במעגל, איך קראת לו? אז שתהיה לך שנה טובה ומתוקה ובאמת כדאי שתביט בראי כי ''הפוסל במומו הוא פוסל'' (וסליחה ששוב ציטטי מן המקורות)? נסים. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |