  
  
  
|
 |
|
||
  חבל שז'בוטינסקי לא חי |
|||
|
|||
1. מה ששכחתי לציין בהודעה הקודמת הוא שז'בוטינסקי ('קיר הברזל', 1923) הכיר בקיומו של העם הפלשתינאי. מאז הדיון הקודם שלנו בנושא קיבלתי אישור לעובדה הזאת משני היסטוריונים. אחד מהשנים היה חבר באצ''ל או בלח''י. 2. לא כל עובדה נותנת זכות או חובה היסטורית. יחד עם זאת כאשר אנחנו חושבים וטוענים על זכויות היסטוריות מן הדין שנתייחס לעובדת נוכחותו של עם אחר. כך נוהגת מדינת ישראל בנושאים שקשורים בזכויות היהודים (והיהדות) בארצות כמו איראן, אתיופיה, רוסיה ועוד רבות אחרות. 3. היום רבים מתושבי ישראל עוסקים באיתור נכסים שלהם בארצות מוצאם ומנסים לממש את זכותם בהם. יש גם מי שמתפרנס מכך שהוא מסייע לאותם אנשים לעשות להגשים את המטרה שהיא משימה די מסובכת. לרבים מאיתנו זאת נראית משימה חשובה ואפילו קדושה (''החזרת קרקעות בפולין'' [http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-e...]). מה עלינו ללמוד מכך לגבי הסעיף הקודם? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| חבל שז'בוטינסקי לא חי, והיה מכנה אותך שקרן |
|||
|
|||
''לא לערבים הארצישראלים, לא לערבים משאר הארצות, נוכל להציע 'פיצוי' על ארץ ישראל. על כן לא מתקבל על הדעת הסכם מרצון. ועל כן אותם אנשים, הטוענים כי 'הסכם הוא תנאי בל יעבור' של הציונות, יכולים לוותר כבר היום על ציון. ההתיישבות שלנו או שתיפסק - או שיש להמשיכה בלא להתחשב במצב רוחם של הילידים. במילים אחרות פירושו של דבר כי היא תוכל להמשיך ולהתפתח בחסותו של כוח, שאינו תלוי במצב רוחה של האוכלוסייה המקומית – מאחורי קיר ברזל אשר לא יהיה לאל ידה של האוכלוסייה המקומית לשבור אותו'' ''החברה האנושית בנויה על הדדיות; טלו ממנה את ההדדיות, והצדק נהפך לכזב. האדון העובר ברגע זה ברחוב ליד חלוני, יש לו הזכות לחיות את חייו אך ורק עד כמה שהוא מודה גם בזכותי לחיות את חיי; ואולם אם רצונו להורגני, הרי איני מודה בשום זכות שלו לחיים. כך הוא הדבר ביחס לעמים'' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא הבנת |
|||
|
|||
ז'בוטינסקי הכיר בהם כעם פלשתינאי ויש לשמור על זכויותיהם ('קיר הברזל', 1923): ''את הרחקתם של הערבים מארץ-ישראל אני חושב לבלתי מתקבלת על הדעת בהחלט: שם תמיד יישארו שני עמים.... אני מוכן להישבע בשמנו ובשם צאצאינו שלא נפר לעולם שיווי-זכויות זה ולעולם לא נעשה נסיון לגרש מישהו....עם ערביי ארץ-ישראל לא יתכן שום הסכם..... כל עוד יש לערבים אפילו זיק של תקווה להיפטר מאתנו..... והסיבה היא דוקא בכך, שאין הם אספסוף, אלא עם חי''. זבוטינסקי לא היה מכנה אף אחד כשקרן ובודאי לא את מי שמפרש את דבריו נכון....... אתה כנראה שכחת את השיעור הזה וחבל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חובר הבנה או השפעה של נטיית הלב |
|||
|
|||
אין כאן שום הכרה בעם ''פלשתינאי'', יש פה הכרה בעובדה שנמצאים כאן ערבים, ערבים כמו הערבים הנמצאים סביבנו. ולא פסיק אחד יותר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נטיות לב? |
|||
|
|||
יש עם פלשתינאי. כך לדעתי ולדעת מומחים יותר גדולים ממני הבין ותיאר ז'בוטינסקי את המציאות אז בשנת 1923. אולי אתה מערב את נטיות הלב שלך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נטיות לב? |
|||
|
|||
מי שטוען שז'בוטינסקי מכיר בעם ''פלשתינאי'', על סמך הציטוטים שהבאת הוא אידיוט מושלם. אין צורך במבחן נוסף. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עוד קישקוש |
|||
|
|||
מי שכמוך לא יודע לקרוא מקשקש שטויות. יהיה מעניין כאשר תצליח לטפס למדרגת האידיוט המושלם ולקשקש משהו אידיוטי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא הבנת |
|||
|
|||
כמו שאמרתי לך, גם העם היהודי בספרד היה ראוי להקים מדינה בטולדו. חבל שהיהודים לא התמרדו כנגד הנוצרים הויזגותים והקימו שם מדינה לתפארת. יש בעולמנו מאות עמים וכשאתה מנתח אותם הם שונים בינהם במרבית הפרמטרים שתציב. לא כל עם ממשמש את זכויות הלאום על קרקע בה הוא מצוי. זה גם לא קרה לעם היהודי בכל מקום שהיה. ולכן אני רואה בתשובתי הסבר נכון לדיברי ז'בוטינסקי תגובה 68843 . בכל מקרה ולקולא, אני כבר אמרתי, ש''הערבים מארץ ישראל'' אם ראויים הם למדינה, שימצאו להם את המקום הנכון לה. נניח במדינה פלסטינית שכבר קיימת בירדן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני שולל את פרשנותם של אותם הסטוריונים |
|||
|
|||
למיטב העובדות ושיקול הדעת, זו אינה הפרשנות לכתבי ז'בוטינסקי, אלא דווקא הפרשנות שאני הבאתי. מנגד יש לטענתי אימותים מהצד הפלסטיני גם כן. יהודים זכרו וזוכרים את ארץ ישראל כקולקטיב לאומי, ערבים זוכרים כ''א לעצמו את הבית והשדה שעיבד תגובה 68354 (מעניין, מ-1988). וזו תוצאה של זהות לאומית יהודית אל מול זהות משפחתית/חמולתית ערבית. גם אבי זכר את ביתו המרווח ואת מפעל הטקסטיל שהיה לאביו באירופה לפני השואה. אין זה מעיד כלל על רצונו של אבי לממש את זכותו הלאומית באירופה. דראושה זוכר את היהודים מטיילים בארץ רק לאחר 1967. אני זוכר את הנערים והנערות מטיילים/ות הרבה לפני כן, גם בטרם אני טיילתי, עוד לפני קום המדינה. וגם לפני 1967 במסעות התנועה ובית הספר (זכור לי מסע ''מים אל ים''). וקצת דמגוגיה בהמשך. אבל ראוי לשמוע וללמוד. בכל מקרה תקומת עם חדש אינה ''זבנג וגמרנו''. זה שבתחילת המאה היו ניצנים שאפשר לפרשם בסימנים ללאומיות לא מעידים עדיין על לאומיות, בלא מתקיימת מאסה הכרחית של תנאים - שעיקרה גם בתודעת הכלל שלא היתה קיימת במחצית הראשונה של המאה. גם לא היתה לכידות של כל מרכיבי החברה הערבית והסכמה ללכידות זו. נניח שטענתך נכונה, כי אז הבריטים כבר נתנו לערביי ארץ ישראל את מבוקשם ע''י כך שהקצו את מחצית המזרחית (הגדולה של) 'פלסטין' כבר לערביי פלסטין, ולכאורה אם טענתך היתה נכונה הם היו צריכים לראות במהלך הזה את הגשמת לאומיותם. אבל זה לא קרה. כי בעצם לא היה מה להגשים http://www.drberlin.com/palestine/history.htm . גם בין 1948 ל-1967 ערביי השטחים יכלו להקים מדינה אילו רצו. אפילו יכלו להקים תנועה להקמת מדינה פלסטינית אילו רצו באמת. אבל הם לא רצו, כי: א. הית להם כבר מדינה היא ירדן (ומצרים). ב. כי הם לא רצו באמת להקים מדינה נוספת, בודאי לאפלסטין, אלא רק רצו להשמיד את המדינה היהודית (בלשונם המעודכנת ''הישות הציונית''). כלומר, גם במבחן המעשה המאוחר יחסית לא עמדו ערביי פלסטין בכל ההגדרות המבטאות עם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אינך עונה לשאלתי |
|||
|
|||
השאלה שלי (תגובה 78311) לא בהכרח מתייחסת לזכויות למדינה. אנא נסה להסביר לי איך אתה מבין את הקשר בין סעיף 3 והשאלה שלי. מה אפשר עלינו ללמוד מהנסיון (מימוש נכסי עבר) שרוכשים יהודים בפולין, למציאות שלנו? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בודאי ש עניתי לפחות לשאלתך הראשונה |
|||
|
|||
עליה אנחנו מתווכחים כאן מעת לעת כבר חצי שנה. טענתי כלפיך היא שאתה מפרש לא נכון את דברי ז'בוטינסקי, מכנה את דבריו כאילו הוא מדבר על ''עם פלסטיני'' (שזה שם של מי שנקראים היום פלסטינים אימצו אותו בנוסח הזה רק אחרי 67'. גם באמנה הפלסטינית הם מכנים את עצמם ''ערביי פלסטין'', ''ערבים פלסטינים'' ו-''פלסטינים'' וכו' ולא כ''פלסטינים'' בלבד). לגבי סעיפים 2 ו-3 אין המקרים דומים בכלל. כל טענתי כנגד הפלסטינים לא צריכה להשפיע על אמירתך בסעיף 2 שעלינו להתייחס בכבוד לזכויות הפלסטינים, כפרטים וכקבוצה. הרי בסך הכל אנחנו יהודים רחמנים בני רחמנים. אם כי בשלב זה קשה לממש את הכוונה כי שני הצדדים עדיין בסכסוך מר. אבל במידה וכשתגיע שעת ההשלמה, אין ספק שכל צד יפוצה (עם הקיזוזים המתחייבים). אני עדיין מחכה לשעת ההשלמה (ולאו דווקא השלום). מעבר לכך למדינת ישראל אין בשלב זה כל סכסוך עם יהדות איראן, אתיופיה, רוסיה וכו' וכמדינה ציונית היא מחוייבת לדאוג להם ולקלוט אותם בצורה הטובה ביותר בחברה הישראלית. בתוך כך אני כולל את אזרחי ישראל הערבים (לצערי, לא אחת אנחנו נכשלים). בטח שישראל צריכה לדאוג לעולים לפני דאגתה לפלסטינים, שהם כרגע בכלל בחזקת אוייב. שהרי יש סיבה למצבם של הפלסטינים והיא בעיקר מוטלת על כתפיהם. לגבי סעיף 3. אינני מוצא כל דימיון ושוויון בין מצב יהודי השואה באירופה לבין מצב הפלסטינים בישראל. כי: א. יהודי אירופה לא היו צד לסכסוך שפרץ שם, אף אחד לא שאל אותם ולא התייעץ עימם. הם היו קורבנות סתם רק בשל היותם יהודים בלבד. היהודים לא חתרו לזכויות היסטוריות לאומיות תחת הנכסים של העמים היושבים שם, יהודים לא סיכנו, לא רצחו ולא ביצעו פיגועים כנגד העמים האירופאים, להיפך, היהודים תרמו תרומה תרבותית, כלכלית וחברתית גדולה מעל מספרם לכל חברה בה פעלו. ובכל זאת, האוייב האירופאי הנאצי ראה ביהודים את הרע המושלם שיש להכחידו מעל האדמה ועשו מעשה של השמדה שיטתית בהם. לכן, כל תביעה של יהודים שארי הפליטה להחזרת נכסים ולתשלום פיצויים היא ראויה ביותר מבכל בחינה, מוסרית, פרקטית, כלכלית וכו' ב. הערבים בכלל וערביי ארץ ישראל כקבוצה ראו את היהודים כפולשים לשטח לא להם וכמי ששברו את המשוואה הסוציולוגית-דתית של המעמד המישני של היהודים בחברה המוסלמית. הם התייחסו ליהודים בעלי התודעה המדינית-לאומית החדשה כאל ישות זרה ובלתי רצויה במרחב ערבי מוסלמי. לכן הם ראו את ''הישות הציונית'' כגורם מאיים, מפריד ומפורר את המשוואה הזו. לפיכך הם התנגדו ולחמו נגד הקמת מדינה יהודית עוד בטרם הוקמה. הקרב היה בין שתי ישויות על זכויות הגדרה כשאת המלחמה יזמו הערבים (גם ערביי ה'פנים' וגם ערביי ה'חוץ'). לפיכך עניין האשמה הוא בעייתי ביותר. * אלה שטוענים שאין ליהודים כלל זיקה לארץ ישראל ואין להם כל זכות להקים מדינה בארץ ישראל וכל המפעל הציוני הוא קולוניאליסטי ותוקפני, צודקים בטענתם שכל האשמה מוטלת על ישראל (כבאה כוחם של היהודים/ציונים). * אלה שטוענים שארץ ישראל היא ארצו של עם ישראל ועם ישראל ראוי להקים את מדינתו הלאומית על אדמת ארץ ישראל וכל המתנגד לכך הוא גזען, חותר רעות ואיש אפרטהייד משית את תוצאותיה ההרסניות של המלחמה על התוקפן – הערבים. הויכוח הזה עדיין מתקיים בליבת החברה הערבית המזרח תיכונית ובכמה עלים נושרים (הסטוריונים חדשים) בחברה הישראלית. וכפי שאמרתי למעלה ביחס לסעיף 2, על אף שישראל אינה נושאת באחריות ל''קטסטרופה'' של הפלסטינים וכל התנהלותם השערורייתית מאז ועד עתה, הרי שאני מוכן שישראל תישא באופן חלקי וסימלי בהוצאות השיקום בעתיד של החברה הפלסטינית לצורך ה'השלמה' ההסטורית. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי