|
איזה הבדל ? | |||
|
|||
התורמים החילוניים תורמים להאדרת שמם, עושים זאת בראש חוצות כאשר עדרים של צלמים בעקבותיהם, ויחצניהם מוודאים שכל כלי התקשורת שמעו על כך. גם תרומותיהם הם אנוכיות ובעלות שיקולים זרים. הבהרה יהודית: תרומה כספית היא הנחותה שבמעשי הצדקה !!! אשה המבשלת אוכל עבור עניים עושה מצווה גדולה יותר מתורמי המיליונים. היא עושה את המצווה בגופה ובזמנה. | |||
_new_ |
חרטא - אין הבדל | |||
|
|||
תרומה היא הנחותה שבמעשי הצדקה ולכן התרומות של לבייב הן נחותות בדיוק כמו של החילונים. נכון המצווה היא מתן בסתר. אם אתה יודע - לבייב משתמש ביחצני''ם גם כן. | |||
_new_ |
אין הבדל עבור חסרי ערכים | |||
|
|||
כי מה תאמר, שהיהדות צודקת? קרטלי הסמים בקולומביה גם הצטיינו בנתינת צדקה לעניים.. אין הבדל........זה בודאי היה ממניעים טהורים. לב-לבייב גם אוכל כמו החילוניים, רק שהוא מברך לפני שהוא מכניס את האוכל לפה. לב-לבייב אולי משתמש ביחצנים אבל לצרכים עסקיים ולא כדי לפרסם את מעשי הצדקה שלו. הצדקה של לבייב גבוהה מזו של החילוניים מכמה סיבות: 1. כי היא נעשית בסתר 2. הוא עושה אותה כי הוא מצווה. | |||
_new_ |
יש הבדל עבור חסרי דעת | |||
|
|||
מי שמבין יודע שאין הבדל בין צדקתם של אריסון וגיידמק ואריסון לבין זו של לבייב. אם אתה יודע, ברור שזה לא נעשה בסתר. גיידמק ואריסון נתנו בגלל המצווה. רק חסרי דעת לא יבינו זאת. | |||
_new_ |
יש הבדל עבור בעלי דעת | |||
|
|||
אני יודע, כי אחרים מספרים על לבייב, ולא לבייב מספר על עצמו. איך לא חשבת על זה, ''משכיל'' שכמוך? ''גיידמק ואריסון נתנו בגלל המצווה'', איזו מצווה? מי שנותן בגלל מצווה לא מפרסם את עצמו. מצווה שאתה מרויח ממנה משהו בעולם הזה, כאילו לא נעשתה בכלל. גם את זה צריך לדעת מי שעושה מצווה. | |||
_new_ |
אם חסר דעת יודע זו לא מצווה | |||
|
|||
אם אתה יודע סימן שזה לא בסתר. לא משנה איך תגלגל את זה. איך לא חשבת על זה? מתי חסר הדעת חושב בכלל; מתי חסר הדעת משתמש בהיגיון שלו. | |||
_new_ |
פראדוקס | |||
|
|||
מצווה שאתה מרויח ממנה משהו בעולם הזה, כאילו לא נעשתה בכלל. זה אומר שאם אתה חש בטוב משום שעשית מצווה הלכה המצווה. זה אומר שאם אתה יודע שמשהו נזקף לכבודך בעולם הזה, הלכה המצווה. זה אומר שאם אתה מרוויח מזה משהו הלכה המצווה. אבל זה לא אומר שאם אתה נזהר אפילו שלא להרגיש טוב מזה המצווה נשארה, כי בסתר שאתה שומר עליה, ושומר על עצמך שלא תרגיש טוב ממנה בעולם הזה, כל אותו הזמן אתה יודע ''שיש באמתחתך מצווה'', וגם אז הלכה המצווה. איך שאני רואה את זה תשמח ותפרסם את המצווה כבר בעולם הזה. תהנה ממנה כמה שאתה יכול. אולי יתקנאו בך נוספים וירבו במצוות גם הם. בכל מקרה רק אם תתגאה במצוותיך בעולם הזה, מוכיח שלא איכפת לך שהמצווה הלכה [בחשבון לעולם הבא], ואז היא תיזקף לזכותך כי לא היה איכפת לך לתת למצווה ללכת ולהתאין מחשבונך. פרדוקס יפה. | |||
_new_ |
אתה יוצא מנושא הויכוח ומוצא פרדוקס | |||
|
|||
הרי בתורה עצמה יש מצוות עם שכר ידוע (נדיר מאד אבל קיים) ''כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך''. היהודי יודע בודאות שהמצוות הן לטובתו בעולם הזה ובעולם הבא, גם אם אינו מבין באיזו דרך. בתקווה שאתה מכיר 2 נושאים בסיסיים אלו, איך עלה בדעתך שזו כוונתי? האדם המקיים מצווה כדי להשיג רווח כלשהו בעולם הזה כאילו לא קיימה. זה לא שאין עליה שכר על פי היהדות, אלא שהיא מצווה ירודה מאד, כנראה הנחותה ביותר, שכרה יהיה רק בעולם הזה, וככזה הוא גם יהיה נמוך מאד. ההרגשה הטובה היא הרגשה טיבעית, אבל לא עושים את המצווה עבור אותה ההרגשה, היא לא המטרה. יש ויכוח במשנה מי הוא מקיים המצוות הטוב ביותר, מי שעושה מצווה בהתנדבות או מי שעושה אותה מכיוון שצווה. המסקנה שהגיעו אליה, שהמקיים מצווה מכיוון שצווה עליה הוא הגדול משניהם. הסיבה: שהוא מכפיף את עצמו למצווה (צ בפתח) בכל תנאי, ללא כל שיקולים אנוכיים. | |||
_new_ |
אתה יוצא מנושא הויכוח ומוצא פרדוקס | |||
|
|||
ישיעהו ליבוביץ זצ''ל טען כך. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |