|
מצטרף לחוות דעתו של דוד סיון | |||
|
|||
לגבי קצב הילודה בחברות מתקדמות/לא מתקדמות. ישנה קורלציה גבוהה ומוכחת, כפי שנאמר. ישנן חברות החורגות מן הכלל שצריך לבדוק את הסיבות לשונות מן הנורמה הזו. למשל, סין במשך 40 השנים האחרונות, כאשר עוד היתה נחשלת, הוציאה צו המתיר לזוג להוליד רק ילד אחד, ובכך ניסתה להילחם די בהצלחה בקצב הריבוי הטיבעי שאיים להוריד את רמת החיים בחברה כולה. בעשר השנים האחרונות סין מתפתחת פלאים והאיסורים האלה נאכפים בפחות נחישות, אבל קצב הילודה ממשיך להיות נמוך, כמו ב-30 השנים שלפני כן. דוגמה אחרת היא מצרים, שכמו שאמרת מצבה הכלכלי קשה מזו של סעודיה. רמת הריבוי הטיבעי בה קטן יחסית רק בשל מדיניות הנשיא מובארכ שהבין שמצרים אינה יכולה לתמוך באוכלוסיה חלשה עם קצב ריבוי גבוה. הפרלמנט המצרי חוקק חוקים מעודדי אי-ילודה, הטבות כלכליות, חלוקה חינם של אמצעי מניעה ואפילו התיר הפלות (מהלכים חריגים בחברה איסלאמית טיפוסית). | |||
_new_ |
מצטרף לחוות דעתו של דוד סיון | |||
|
|||
כאמור, אלה שתי דוגמאות של מדיניות תכנון משפחה (צמצום ילודה) שהביאה לצמצום הילודה, ולקורלציה בין ריבוי טבעי נמוך לרמת־חיים גבוהה. אני בקשתי דוגמאות לכך שהפעלת מדיניות של העלאת רמת־החיים (ולא תכניות לתכנון המשפחה) מביאה לקיטון הריבוי הטבעי, ולכך שהסיבתיות פועלת בכיוון הזה. דוגמאות כאלה טרם קיבלתי. | |||
_new_ |
נדמה לי שאירופה במאתיים השנים האחרונות | |||
|
|||
היא הדוגמה המתאימה למה שאתה מחפש: העלאת רמת־החיים (ולא תכניות לתכנון המשפחה) = קיטון הריבוי הטבעי. | |||
_new_ |
נדמה לי שלא | |||
|
|||
נשמע מעניין. מה היו מרכיבי המדיניות? מי הפעיל אותה? איך היא מומנה? אני ממש לא יודע איפה למצוא נתונים של 200 השנים האחרונות לכל אירופה. על איזה סדר גודל של ירידה בריבוי הטבעי מדובר, ובאיזה קצב (צריך לזכור שמספיק שנקודת־ההתחלה תהייה קצת יותר גבוהה, כדי שהמשאבים הזמינים לא יוכלו להדביק את הקצב)? עד כמה אפשר לנטרל את ההשפעה של שתי מלחמות עולם על הנתונים? | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |