|
מטרות למלחמת לבנון | |||
|
|||
למלחמת לבנון היו מטרות מדיניות אחדות: 1. חיסול הפתחלנד שהתפתחה לטרורלנד בגבולה הצפוני של ישראל. 2.גירוש אש''ף וערפאת מלבנון. 3. הסדר שלום עם לבנון. 4. סדר חדש במזרח התיכון שיכלול בין היתר הקמת מדינה פלסטינית בעבר הירדן, סיפוח לבנון לסוריה ובתמורה הסכמת סוריה לסיפוח יש''ע ורמת הגולן לישראל. שתי המטרות הראשונות הושגו.השגת המטרות הנוספות היתה תלויה באופן תפקודו של צה''ל ושאר זרועות הביטחון. מכיוון שמערכת הביטחון בתפקודה גרועממילא לא היה סיכוי להשיג את המטרות האחרות. | |||
_new_ |
מטרות למלחמת לבנון | |||
|
|||
בשלב מסויים בתחילת המלחמה נרצח באשיר ג'ומאייל, שעליו בנתה ישראל את הסכם השלום העתידי. נדמה לי שבעת הרצח הוא היה כבר נשיא לבנון. האם לא היתה לכך השפעה על כשלון המטרה המדינית? מה שמביא אותי לשאול שוב את השאלה הגדולה: האם הפוליטיקאים מניעים את ההיסטוריה, או שהם רק כלי שחמט? אם ג'ומאייל לא היה נרצח - האם הוא היה מצליח לסחוף את לבנון להסדר עם ישראל? | |||
_new_ |
מטרות למלחמת לבנון | |||
|
|||
דווקא שתי המטרות האחרונות נשמעות לאוזני ההדיוטות כמטרות שבהן נצרכת פעולה של הדרג המדיני ולא של צה''ל. אולי תוכל להסביר למה אתה מתכוון? | |||
_new_ |
מטרות למלחמת לבנון | |||
|
|||
אני מניח שד''ר מילשטיין מתכוון לכך שהפגנת עוצמה צבאית היא המפתח להישגים מדיניים מהסוג המתואר. אם העוצמה הישראלית מגמדת את הכוחות הלבנונים הפנימיים, כולל האיסלאם הפונדמנטליסטי, ואת הכוח הצבאי הסורי, לבנון יכולה לחתום איתה על חוזה שלום וזה אפילו משתלם. אם לא - אז לא. כנ''ל לגבי סדר חדש במזה''ת. | |||
_new_ |
אני הייתי חותם על המטרה הראשונה בלבד | |||
|
|||
מטרה מס' 1 היתה המטרה העיקרית. אופציה מבצעית נוספת היתה מטרה מספר 2. ושניהן הושגו. המטרה השלישית היתה אופציה קלושה. אבל זה רק בתנאי שהיינו משיגים את הוצאת הצבא הסורי מלבנון במקביל לצה''ל ויצירת תנאים סביבתיים נוחים להצטרפות לבנון. לכן גם האופציה השניה היתה חלום ומעולם לא גובשה, לא נכתבה ולא הוחלט עליה. מלחמה לא עושים על תיאוריות דמיוניות אלא על סוגיות ממשיות שעל הפרק. ועל הפרק היתה בניית הפת''ח במסגרות ממוסדות של צבא, כאשר הוא פועל לכל אורכה של 1981 ו-1982 להתחמשות ולהתעצמות ומבצע פיגועים נגד מטרות ישראליות בחו''ל. החשש היה שה'פתח' יבשיל לפעול גם מול גבולנו בעוצמה גבוהה יותר, ורצח השגריר היתה עילה לעצירת התעצמות ה'פתח'. ישראל מעולם לא טענה ולא רצתה להסכים או לא להסכים שלבנון תסופח לסוריה. זה בודאי מנוגד לאינטרס האסטרטגי של ישראל. ישראל מעולם לא ראתה פ ו ר מ ל י ת את ירדן כמדינת פלסטין אפשרית (אם כי שרון דגל פעל בעמדה זו). השלום עם לבנון לא היה על הפרק מתוך הבנה שהיא לא תוכל לעשות אותו מרוב חולשתה ותלותה בסוריה ובמפרציות. הדבר המצביע יותר מכל הוא שבתוכנית המבצע היתה הוראה על פינוי והחזרת צה''ל לאחר פגיעה ב'פתח' והשמדת תשתיות. מכאן נובע שרק מטרה מס' 1 היתה ממטרות המבצע. אפילו על גירוש ערפאת לא דובר, אלא זה היה הישג בתוך המלחמה. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |