שתיקת הציבור על עוול

מה זה?

(נכתב בתשובה למושה, 14/02/04 12:41)

למה לא לפתח את הפרדיגמה עכשיו

אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 12:52)
בתשובה למושה

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

כי ללא נגישות למידע וללא חירות המחשבה והביטוי לא ניתן לפתח את הפרדגימה החדשה. לכן יש לבצע עכשיו צעד מקדים: לשכנע את הציבור שיש הכרח לפתח פרדיגמה וחדשה ולשכנעו שכדי לפתחה יש להפקיע את המונופול על המידע הביטחוני מידי מערכת הביטחון ויש להבטיח אי תלות של מפתחי הפרדיגמה.

אני עסוק במשימה המקדימה הזאת לפחות 15 שנים.

_new_

אורי, אולי תצליח להסביר את מה שאריק כבר מבין

דוד סיון (שבת, 14/02/2004 שעה 13:58)
בתשובה לאורי מילשטיין

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

לפי הבנתי התיאורטיקן (הפילוסף) לא צריך גישה לנתונים המפורטים בכדי לפתח מבנים תיאורטיים חדשים. מי שצריך גישה לנתוני אמת הם המנסים להוכיח או להפריך את התיאוריה החדשה שהוא פיתח. כך יכול לפעול מפתח הפרדיגמה החדשה, תוך חרות מחשבתית. רק אחר כך צריך לבחון את התיאוריה באמצעות הנתונים. אם כך רק לאחר שישנה פרדיגמה חדשה צריך גישה לנתונים המפורטים. אז גם יש אמצעי (הפרדיגמה החדשה) כדי לשכנע שיתנו גישה.

לפי מיטב הבנתי כך נהג מילטון פרידמן. תקן אותי, בבקשה, אם אני טועה.

_new_

אורי, אולי תצליח להסביר את מה שאריק כבר מבין

אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 14:39)
בתשובה לדוד סיון

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הלוואי והייתי מבין... ככל שאני לומד יותר אני יודע פחות...

ולדעתי אורי מילשטיין כבר בשלב השני שאתה מציע ''רק אחר כך צריך לבחון את התיאוריה באמצעות הנתונים''.

את התיאוריות שלו הוא כותב כבר מזמן, ורבות מהן אומתו לא בזכות זה שמישהו החליט לחשוף בפניו או בפנינו את הנתונים אלא כי המסקנות שלו התפוצצו לכלנו בפרצוף...

_new_

לאריק ולדוד: על הפרדיגמה

אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 14:53)
בתשובה לאריק באך

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אכן אני חוקר את הפרדיגמה הביטחונית קרוב לארבעים שנה והצעתי חלופה לפני חמש עשרה שנים בספרי על עקרון השרידות. אבל ההצעה ההיא לא היתה אפילו צעד ראשון אלא צעד מקדים. בפורום ארץ הצבי פרסמתי בעבר קטעים אחדים מניסוח הרבה יותר מתקדם של הפרדיגמה. הקטעים זכו, כזכור לדוד לפחות, לתגובות עוינות כל כך עד שחדלתי לפרסם רשימות בפורום ורק לעתים רחוקות אני נכנס להגיב כמו שנכנסתי היום.

כדי שפרדיגמה חדשה תמריא צריכה לפעול סביבה חבורה-אסכולה. מכיוון בשלב זה לא קמה אסכולה כזאת אין התיחסות להצעותי במערכת האקדמית וללא התיחסות כזאת כמעט שאין יכולת לפתח פרדיגמה. היחס לתיאוריות שלי היה משתנה אם לאנשים נוספים העוסקים בתיאוריה ביטחונית היתה נגישות למידע החסוי והם היו מבינים את מה שאריק מבין היום - שהתיאוריות שלי מנהירות טוב יותר מהחלופות הישנות את הוויית הצבא והמלחמה.

הנהרה אופטימלית היא תנאי הכרחי לתפקוד אופטימלי.

_new_

לאריק ולדוד: על הפרדיגמה

אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 15:15)
בתשובה לאורי מילשטיין

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

חבל שתגובות עויינות מונעות ממך לתת פומבי לדברים שאתה מאמין בהם.

גם לדברים שאני כותב יש המון תגובות עויינות. אך הן מחזקות אותי.

הן עוזרות לי לתקן טעויות בתגובות שהמבקרים אותי צדקו.

הן מאפשרות לי לשכנע אנשים שביקרו אותי ולעיתים בחריפות בוטה (ולשמחתי כמה מה''אוייבים'' האידאולוגיים שלי בעבר הם חברים טובים שלי -גם אידאולוגית- כיום.

הן מאפשרות לי להבין למה ההמון עיוור ומכיילות את אופן ההסברה שלי על ידי שאני שומע באיזה ניסוחים אני מפספס את הבנת הקורא (ואף על פי כן לא נגמלתי מהרגלים רעים של ניסוחים בוטים).

והן מאפשרות לי להבין באיזה טיעונים נאחזים נושאי הביקורת שלי (יש מישהי שנהגה להגיב נגדי באופן שיטתי בשם בדוי כמובן. לאחר תגובה שלה לפרט מוכמן שהכנסתי בשם בדוי, שלחתי לה מייל תזכורת קצר שלאחריו היא הפסיקה להגיב בכלל אבל להערכתי היא לא הפסיקה לקרוא...). כיום היא לפחות הפסיקה להיות נגדי בדיונים פנימיים, וגם זה משהו.

ואשר להמתנה לאותה אסכולה מיוחלת - חבל על הזמן. קשה להסביר משהו לאדם שמשכורתו תלויה בכך שאינו מבין...

_new_

אתה צודק!

אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 15:25)
בתשובה לאריק באך

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מצד שני נדמה לי שרמת העוינות לדברים שכתבתי גם בספרים וגם במאמרים עולה בהרבה על רמת העוינות למאמרים שלך, שקראתי. כשיש תחושה ש''כולם נגדי'' המסקנה היא שפרסום הוא בזבוז מאמץ.

_new_

אתה צודק!

אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 15:41)
בתשובה לאורי מילשטיין

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

כשאתה חוקר משהו, מגלה משהו חדש ומפתיע שאף אחד אחר לא העז לגלות לפניך, ופתאום כל הציבור כולו מתכחש אליך בהיסטריה ולא בהיגיון, בקללות והתקפה אישית ולא בויכוח לגופו של עניין, בעצבנות אמוציונלית ולא בניתוח והפרכה קרים ושכלתניים - זה בדיוק הרגע שבו אתה יכול ללכת לחנות מדליות, לקנות מדליה ולכתוב עליה ''גם אני הכרזתי על מהפיכה שגילויה מזעזע את העדר''.

ואף על פי כן נוע תנוע...

אני, כשלעצמי, נרתע מאנשים המסכימים לכל דבר שאני אומר.

בעסק שלי אני ממנה לתפקידים בכירים רק אנשים שהצליחו להוכיח לי שאני טועה והתקיפו אותי בלי לעשות חשבון לבעלותי על החברה.

_new_

מדליות

אורי מילשטיין (שבת, 14/02/2004 שעה 15:58)
בתשובה לאריק באך

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

שלחתי לך אימיל בעקבות תגובתך על המדליות. מחכה לתגובתך המפורטת באימייל.

_new_

אתה צודק!

לוי (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 10:35)
בתשובה לאריק באך

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אני מקווה שאתה לא נרתע ממני למרות שהסכמתי לרבים מדבריך .

_new_

אתה צודק!

אריק באך (יום ראשון, 15/02/2004 שעה 10:50)
בתשובה ללוי

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

כל עוד לא הסכמת לכולם, ומצאת נקודות שבהם אני לדעתך טועה ואף טרחת להעמיד אותי על טעותי, להשקפתך; וכל עוד לא הסכמת על עיוור ורק בגלל איזו תלות בי - הסכמתך מתקבלת באהבה זהה למחלוקת שלך על הנקודות שמצאת לנכון לחלוק.

_new_

למה לא לפתח את הפרדיגמה עכשיו

אריק באך (שבת, 14/02/2004 שעה 14:29)
בתשובה לאורי מילשטיין

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

וכאן בדיוק נקודת המחלוקת שאני מציע שננסה לשכנע הדדית מי צודק.

לטענתי, אי אפשר לשכנע את הציבור ''להפקיע את המונופול על המידע הבטחוני...''

כי זכות ההחלטה על כך איננה כלל בידי הציבור ושבויה במעגל שוטה אשר לעולם ייוציא אותה מחוץ לנגישות הציבור.

ומי ימנה את מפתחי הפרדיגמה באופן אשר יבטיח את אי תלותם? מי שמינה את גינוסר לשופט? מי שמינה את השופט קדמי ובכור בעניין ילדי תימן? מי שמינה את אהרון ברק וזמיר לעניין סברה ושתילה? מי שקבע שהתובעת יהודית אמסטרדם תהפוך לשופטת במשפט של דודי אפל? מי ???

_new_