|
ומה קדם לתורה? קצת דרך ארץ. | |||
|
|||
מאד נהנתי לקרוא את מאמרו של אליצור סגל, למרות שאנחנו חלוקים בנושאים אחרים. הסתקרנתי לקרוא, בשנה האחרונה, את דבריו של אליצור על הרב קפאח המנוח. במיוחד תפש את תשומת ליבי, כמובן, המשפט ''יש להפריד בין ידיעת חז''ל את התורה, שבנושא זה הגיעו לתכלית הידיעה העולה לאין שיעור על ידיעתינו אנו, לבין הבנתם ברפואה אסטרונומיה ומדעי הטבע, שבנושא זה יתכן שידיעותינו אנו או אפילו ידיעותיהם של גויים בני זמנם של חז''ל גדולות יותר''. זהו משפט בעיתי, להבנתי, בציבור הדתי, שכן הוא פתח לערעור על שרשרת הפסיקה ואולי אף על שרשרת המסירה, ואשמח אם אליצור יוכל לפרט על יחסה של הרבנות האורתודוקסית לגווניה לדעותיו של הרב קפאח. | |||
_new_ |
ומה קדם לתורה? קצת דרך ארץ. | |||
|
|||
לק''י ערן - ראה מה שכתבתי בהערה 15. בודאי שהיו ויש מתנגדים לבית קאפח שניסו להשמידו מן העולם. דברי מארי בהקדמתו לתרגומו לנבחר באמונות ודעות של רס''ג - כי אבי ואמי עזבוני, וברחמיך הרבים אספתני, לחסוך בצלך, לאור באור קודשך. והבדלתני מן התוהים המרחפים ברחבי התוהו המחשבתי ובנבכי השוא הרעיוני ולואי כל עמת שבאו כן ילכו. על כן אמרתי: ברוך אלהינו ברוך אדונינו ברוך בוראינו שבראנו לכבודו שהבדילנו מן התועים המשמאילים והמימינים, המתקדשים והמטהרים, הלוך וטפוף ילכו. האומרים אל תגע בי כי קדשתיך. ועליהם הכתוב אומר כי אתה את הדעת מאסת ואמסך (הושע ד ו). מארי התיתם בגיל צעיר גם מאביו וגם מאמו ואביו לא מת מיתה טבעית. מעבר לזה אין לי רצון להוסיף על דבריו שלעיל. הרוצים בכך יוכלו לקרוא פרוט של כל הפרשות הללו מנקודת ראותינו כמובן בספר ''הולך תמים'' של נכדתו אביבית לוי שיוצע לאור למכירה רשמית בכנס לזכרו ביום ראשון כ' תמוז החל משעה 16. במרכז זרר בכר רח בצלאל 11 ירושלים. אליצור | |||
_new_ |
ומה קדם לתורה? קצת דרך ארץ. | |||
|
|||
אה, קיוויתי שתוכל לחלוק עימנו קצת מהפרטים העסיסיים יותר - ויכוחים, אולי אף חרמות וכו', אבל אם אתה מבקש לא להוסיף לא אציק לך בנקודה זו. אשמח אבל אם תוכל לפרט לגבי השאלה העקרונית עצמה - האם המשפט שציטטתי אינו מערער במידה כלשהי את שרשת המסירה והפסיקה? | |||
_new_ |
ומה קדם לתורה? קצת דרך ארץ. | |||
|
|||
לק''י ערן - ראה הערה 14. יש להבדיל בין מדעים נסיוניים הנשענים על נסויים מדעיים -המדעים המדויקים לבין מדעי הרוח שעליהם נאמר: תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל בה' בקדוש ישראל תהלל. כפי שר' אברהם בן הרמב''ם מסביר - כאשר מדובר במדע נסיוני אין מניעה לקבל את מסקנותיו. אין כאן שום עירעור על שלשלת המסירה והפסיקה. מה שבאתי להדגיש הוא שמורי דאג לבדוק את המציאות והנתונים הראליים והמדעיים כבסיס הכרחי לכל פסיקה ולימוד. וזו גם הסיבה שהמאמר זכה לתפוצה ואיזכור שוב ושוב. ניתן כמובן להביא דוגמאות רבות נוספות בסוגיות רבות מאוד לדרך לימודו זו. בחרתי בסוגיות אלו כי אינן רגילות וגם כי רציתי להביא דברים מתורתו שבעל פה שהיו ידועים רק לי. ובמקרה של החולד הם אף סותרים את תורתו שבכתב - הרב חזר בו ממה שכתב שם ועד כמה שידוע לי לא העלה את חזרתו על הכתב. באשר לפרטים על המחלוקת. תראה, אם אתה מתענין הרי בספר של אביבית תמצא הרבה דברים. מעבר לזה זה לא כל כך משנה. אין טעם לחפור מן העבר פרשיות קשות מאוד. מה גם שהנושא הזה אינו תופס מקום עכשיו. מעולם לא הקדשתי לו זמן מיוחד למרות שבמובנים מסוימים הוא עדיין משפיע גם היום. במידה מסוימת הפולמוס התימני הוא הסיבוב הרביעי במה שהחוקרים מכנים בשם פולמוס הרמב''ם שהקיף בזמנו בשלוש מערכות את כל העולם היהודי. אליצור | |||
_new_ |
ומה קדם לתורה? קצת דרך ארץ. | |||
|
|||
אליצור אינני יודע מה אתה מכנה ''מדעי הרוח''. גם בפילוסופיה נקט הרמב''ם בשיטה של ''קבל האמת ממי שאמרה''. ודווקא בפילוסופיה, ההשלכות של עמדה זו שלו מרחיקות לכת ביותר.יותר מכל השפעה של קביעה מדעית בתחום מדעי הטבע. | |||
_new_ |
ומה קדם לתורה? קצת דרך ארץ. | |||
|
|||
שלום הדעה המקובלת בהלכה היום ,היא דעתו של ה''חזון איש'' הוא רבי אברהם ישעיה קרליץ ,שקבע שלמרות שהמדע מוכיח ידיעה מסוימת של חז''ל כבלתי נכונה, ההלכה שפסקו חז''ל בהסתמך על ידיעתם [השגויה] הזו תקיפה,כאשר מדובר בפסיקה לקולא. בדוגמה הנזכרת: מכיון שחז''ל חשבו שההורג כינה בשבת פטור, ההלכה נשארת כזאת, לקולא [!], גם כאשר ידוע לכל לומד זואולוגיה שהכינה מתרבה באמצעות הפרייה מינית. פסק זה של ''החזון איש'' [שנפטר בשנות החמישים בבני ברק],הוא הקלסיקה ההלכתית המקובלת. צר לי לאכזב אותך, אך בענין זה לא עפו ''גיצים''. בסך הכל העמדה ה''שמרנית'' מסיקה כאן מסקנה מפתיעה ומקילה ביותר. יעקב יזרעאלי | |||
_new_ |
ומה קדם לתורה? קצת דרך ארץ. | |||
|
|||
לק''י יעקב - אני חושב שברור לך מהמאמר שעמדתו של החזון איש בענין הריגת כינה בשבת אינה מקובלת על מורי. עבורי, עמדתו של מורי עדיפה אלף מונים על עמדתו של החזון איש, ולא רק בתחום הזה אלא בכל מרחבי התורה לכל הקפם. ואעיז לומר שלדעתי מורי היה גדול בהרבה מהחזון איש. ואני כמובן נוהג הלכה למעשה כדבריו נגד דברי החזון איש לחומרא ולקולא. אני חושש שלא הבנת את הסברו של ר' אברהם בן הרמב''ם להבדל שבין מדעי הרוח למדעי הטבע - במדעי הטבע שהם מדעים נסיוניים ההוכחה המדעית קובעת ובלבד שמדובר באמת בהוכחה ולא ''בהוכחה''. כך לדוגמא בענין גיל כדור הארץ אבא שלי שהוא פרופ' לאנרגיה גרעינית היה נוהג לתת לסטודנטים מבחן שבו היה צריך לתת תשובות שנות לשאלה מהו גיל כדור הארץ לפי הנחות יסוד שונות. את המבחן הזה הוא החל לתת היות ונושא של גיל כדור הארץ והיותו שומר מצות עלה לעיתים קרובות בשיעוריו. בדרך כלל לאחר המבחן הזה הנושא לא עלה יותר. אבל במדעי הרוח ניתן לאמץ שיטות חשיבה ודרכי מינוח אבל בתחום התכנים אין להם שום עדיפות על קביעות אד הוק של חז''ל. להפך בענין זה הם נחותים מכל הבחינות ולדבריהם אין משמעות. אליצור | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |