  
  
  
|
 |
|
||
  היהדות נוטה גם לשמר איכות נכסים קרקעיים |
|||
|
|||
למשל באמצעות ההוראה התנכ''ית על שנת שמיטה, שהינה יחידה במינה בעולם הקדום. הדבר מעיד על חוכמה גבוהה (בהשראת מקור תבונה עילאית מיסתורי? אין לפסול זאת על הסף) המכוונת למודעות לחשיבות שמירת יתרונות ונכסים לטווח הרחוק ומניעת ניצול יתר קצר טווח. (כיום עקב פיתוח שיטות חקלאיות אפקטיביות של הפריית קרקע וידע מדעי, בטל כמובן צורך זה, ואולי עדיין כמוסה בו גישה כללית חכמה שהינה רב תכליתית Multi-purpose ?) האם תבונה גבוהה זו קיימת לראשונה ביהדות לעומת הפגניות שקדמה לה? כך גם עולה לגבי המנגנון הפסיכולוגי של ''מחסום עמלק'', המכוון לשמירה ארוכת טווח על נכסי המאגר הגינטי הכללי. אבל בקיום הישראלי ננטשה במדה רבה חוכמה עתיקה זאת, לטובת ביצוע מחטפים קצרי טווח. תרבות ה''חפריות'' ו''עשיית המכה'', הצעדים החפוזים המביאים אולי לרווח או הקלה מיידית אך לשבר לאורך זמן, אלה נוכחים כאן בעוצמה רבה. האם מאספקט מסויים ניתן לראות באלה את ''תרבות הקאפואיזם'' בנוסח ''מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו'' - דהיינו פגיעה עצמית במשאבים האנושיים והאחרים העומדים לרשות האומה לטובת ניצול יתר לטווח הקצר? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ''בהשראת מקור תבונה עילאית מיסתורי? '' |
|||
|
|||
הכתוב אומר, מיסתורין על גבי מיסתורין, בפי הנביא בלעם, מעט לאחר מכן, במדבר, כד', יז': אראנו ולא עתה [איך אפשר לראות מישהו או משהו, כאשר הוא נמצא בזמן אחר?] אשורנו, ולא קרוב [אשורנו: אראה ואבחן אותו בחדות ובהירות. אשורנו - משורש ישר, שור. ראייה בהירה, ''ישרה'' ולא מוטה ומעוותת. אבל כיצד ניתן לראות אובייקט באופן חד ובהיר ו''מיושר'' אם אינך קרוב אליו?] הדבר מהדהד כמו בחינת אובייקט הנמצא במרחק אלפי או מיליוני שנות אור מאיתנו: ''אראנו ולא עתה''. הדבר שאני רואה עכשו התרחש בפועל לפני מיליוני שנים. ''אשורנו ולא קרוב''. מיליוני שנות אור ממני? ובהמשך: ''דרך כוכב מיעקב''. לא יאומן? אתה אמרת. ניתן לראות כאן גם הדמייה ואנלוגיה ליקום בין מליארדי שנות האור. מרחב ההכרה האלהי. תגובה 26912 | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי