  
  
  
|
 |
|
||
  חלוקה פורמלית שדי מרוחקת מהמציאות |
|||
|
|||
נתחיל מהשמאל בשני היבטים פוליטי וחברתי. ערביי ישראל נחשבים לשמאל במפה מדינית אבל הן מהותית והן כלכלית חברתית קשה לישב השקפת עולם איסלמית כבחירה שמאלית-או שמרנות חברתית כשמאל ,או שמרנות כלכלית כשמאל. גם אחמד טיבי נחשב לשמאל ,אולם הוא לאומני לפחות כפי שיהודי תומך מולדת הוא לאומני או לאומי לפי הראות. האמת היא שגם בתוך הימין וגם בשמאל ישנם גורמים שאין להם כל שייכות אם במימד החברתי או במימד המדיני פוליטי. לאנשים גופים אלה אפשר לקרוא ''טרמפיסטים'' ,הם למעשה נמצאים היכן שהם נמצאים כי הם מזהים נניח לגבי הערבים את השמאל כ''נוח'' יותר ,מפרספקטיבה לאומנית ערבית.(למרות שההשקפה שלהם עצמם היא לאומית כשלעצמה גם בהיבט חברתי וכלכלי) גם בליכוד ישנם רבים שרואים חברתית במדינת רווחה עניין שהוא חלק מהשקפת חייהם אבל על זה נתתם את הדעת. בפוליטיקה יש הצבעה שהיא לא בעד ,אלא היא מתוך נסיון לחזות מה הגושים הקיימים יעשו עבור השקפה שאינה כביכול מוכרזת והיא בדיעבד אפילו מתנגשת עם עקרונות ההשקפה המיוצגת בגוש נתון. השמאל אגב החברתי חסר נציגים ברוב רובה של מפלגה כמו מרץ . גם קיבוצים שנחשבים לשמאל במימסר הכוחות הפנים חברתי בישראל רחוקים מלהיות שמאל במובן החברתי והתיפקודי בתוך החברה הישראלית ,הם מעסיקים ובעלי בתים-במיפעלים איזוריים יש חלוקה שבה הקיבוצניקים ה''שמאלנים'' הם בהנהלה ובבעלות ואילו הפורלטריון הפועלי הוא בעל השקפת עולם ימנית לאומית אבל הוא הפלורטריון שמעוסק בתנאים לא תנאים ע''י השמאל ה''נאור''. ,קשה לראות בתפקודם הפנימי בתוך הכלכלה וגם בתוך החברה כנציגים אותנטים של השמאל במובן הקלאסי ,למעט דורות ראשונים בהם הקיבוצים היו אוונגרד הרי שתפקידם העכשווי הוא די שמרני ימני במובן החברתי. דווקא בימין יש מידה רבה יותר של ''אותנטיות'' היינו החלוקה שבתוך הימין הליכוד לדוגמא היא שילוב של השקפה לאומית והשקפה חברתית שמרנית . גם נניח אדם כפי שמיוצג פה רגיס בהנחה שהוא ערבי מציג עצמו כשמאל אולם בפועל הוא לאומן ערבי לא פחות. לכן גם גוש הימין הוא פחות בעייתי להגדרה . החלוקה חייבת לדעתי לפרק זהויות כפי שהן מוצגות ולא לתת לעצם ההצבעה את התפקיד המרכזי ,אלא לתת את הדעת על התפקיד של הרצונות הכמוסים של ההצבעה שלפעמים מעוותת את הרצון האמיתי. יש לי הרגשה שחלוקה כזאת די משחקת לעבר ההתחזות הפוליטית. ההשפעה של ה''רצונות הכמוסים'' אינה עניין שאין לו תפקיד -לדעתי הוא משפיע וישפיע בעתיד יותר ויותר והוא המפרק האמיתי של זהויות פוליטיות. דבר נוסף שחייבים לאמר ,בפועל כל הפגיעות המשמועותיות בערביי ישראל של 67 נעשו ע''י ממשלות שמאל מובהקות ,הן בטרנספר של 48,והן כפי שקרה באוקטובר 2000 כאשר ממשלת העבודה מרץ הרגה באזרחיה . שום ממשלת ליכוד עד היום לא פעלה בצורה כל כך בוטה כלפי אזרחיה הערבים וגם על זה יש לתת את הדעת. המרחק בין הצהרות פורמליות ובין המציאות הוא רב נדמה לי שאהוד ברק מיצג את ההסתתרות הזאת יותר מכל מנהיג אחר. הוא פעל בפועל כמעט בכל ההחלטות הקרדנליות שלו נגד היצוגי שלו כאיש שמאל. בכל ההיבטים חברתית כלכלית ומדינית למעט היציאה מלבנון הוא פעל כאיש ימין מובהק. הזקנה מהמיסדרון היתה סוג של חשיפה שלו ,לא מודעת ,להסתתרות ולהפוך על הפוך שקיים בתוך החלקים הציניים המובהקים שקיימים בשמאל הישראלי. אהוד ברק הוא אבי ההתחזות הפוליטית ,וככזה הוא גם גרם לפירוק במימדים עצומים בתוך השמאל הישראלי. באהוד ברק בזמנו תמכו לא רק ערביי ישראל אלא כמעט כל השמאל המוצהר למעט חלקים רדקלים שאין להם תפקיד במישחק האמיתי של הכוחות. לא פלא אגב שהאיש הסיר את הפלולה השומתית הזאת מפניו האנליטיות, כחלק מההסתערות העתידית שלו על השמאל. ניכר בו ברובו של השמאל שאגב רוב מנהגיו הם בעלי אורנטציה מילטרסטית ,שהם נותנים ל''רצונות הכמוסים'' למשול בהם ביום פקודה. השמאל מאז גולדה בחר בסוג של התחזות ,התחזות זאת פורקה כאשר עלה לשלטון בגין. רבין ז''ל למרות היותו גנרל לרגעים דמה לשמאל מהותי ואותנטי ,אבל כאמור דרכו נגדעה ע''י רוצח. ניתן לראות בבחירה בגולדה כראשית הבגידה של השמאל בתפקידו ,הנקודה בה גורשו אז מנהיגים כמו לובה אליאב ושולמית אלוני ממיפלגת העבודה מסמלת את הבאות. פירוקה הנוכחי של העבודה מתחיל אז בימיה העליזים של גולדה מאיר ,שבאישיותה מסמלת את סוג ההתחזות שכל כך חביב על השמאל הישראלי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אין ומעולם לא היה בישראל ''שמאל'' ו/או ''ימין'' |
|||
|
|||
[* ההודעה נערכה מחדש בגלל ביטויים לא ראויים] הדברים בולטים גם נוכח הלהטוטנות האינטלקטואלית שנדרשת כדי למקם מפלגה פוליטית כזו או אחרת תחת אחת התוויות ועד מהרה נופלות המסכות. אלה המכונים ''שמאל'' הם אוסף של יהודים, אנטישמים לרוב, שהכח המניע אותם הוא לראות בחורבנה של מדינת הלאום היהודית. שום נושא חברתי לא מעניין אותם אלא אם כן הוא פוגע ביהודים ו/או מסייע לאויבים. קל לראות שהשמאל הישראלי דוקא משתלב יפה עם הימין הפלשטיני. הימין הוא המצאה של השמאל שהומצא בגלל שאיפתם (של ה''שמאלנים'') ליצור זיקה בין היהודים הנאמנים למורשתם ועמם לבין התנועות הימניות שהיו לפני מלחמת העולם השניה באירופה. כל התעמולה של ה''שמאל'' מבוססת על יצירת זיקה זו שהיא מופרכת מעיקרה. מה שמכונה ימין הוא בעצם רוב העם שעוד מחזיק בשבריר של שפיות נוכח הליך אובדן הזהות והבטחון הלאומיים (וזה לא משנה באיזה שיטה כלכלית הוא תומך). והערה לגבי ההתחזות, נראה לי ששרון השאיר לברק ''אבק'' בקטע הזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ההבדל הוא ביחס לגורמי פריעה ורגרסיה נגד האנושות |
|||
|
|||
1) ניתן להבחין בקו או כיווניות של התפתחות האנושית וכלפי קיום של האדם בתקרת מעטפת ביצועיו 2) קו זה אינו רציף אלא מזגזג, נסוג, מהסס וחוזר לעלות - שכן גורמי ניחשול ועריצות צומחים כגידול סרטני וניבנים מהחיוניות של הגוף החי והמתקדם: למשל: בימי יעל חדלו שיירות, והולכי ארחות ילכו נתיבות עקלקלות. 3) הפעילות הבוזזת והמתעלקת אינה רצונית, כשם שהפרעוש יונק הדם והעלוקה נצמדים בעווית לא רצונית לגוף היצור שאת דמו הם יונקים: בוזזים, קרטלי סמים מזרח תיכוניים, וגורמי עריצות שלטונית וכיוצא בזה. כך, חוסר רצוניות וכפייתיות זאת התבטאה במלל המשוגע והפתולוגי הבלתי פוסק עד השנייה האחרונה ממש, של אותו דובר שילטון הבעת' העיראקי העריץ, גם כשהצבא האמריקני התקדם במהירות לעבר צוואר העלוקה העריצה על גוף העם העיראקי. מדובר בסוג של הדבקות ספחתית למקורות חיוניות, כשם שהבעת' העיראקית נדבקה לגוף האומה העיראקית וינקה את לשדה עד השנייה האחרונה ממש, עד שגורם חיצוני, הצבא האמריקני, עקר את העלוקות מגוף האומה הזאת ומגוף האנושות כולה. 4) כאן מגיעים להבדל בין שמאל וימין: חלקים של השמאל משתפים פעולה עם גורמי הרגרסיה העולקים והשמדנים מהותית. זאת למטרת יתרונות זמניים. לפעמים יתרון כזה הוא השילטון על הנעלקים, לפעמים כסף, לפעמים חבירה לגורמי הביזה והנאה מאבסורד הפיכת היום ללילה וההליכה כנגד הטבע. זוהי הנאת הסטייה והעקמומיות למעשה. זאת כשם שהקאפואים שיתפו פעולה עם הצורר, אף שהם עצמם הושמדו לבסוף.או ראש היודנראט בגטו לודג' שהשים עצמו ל''מלך היהודים'' ודיכא את בני עמו בחסות הצורר. אכן השמאל עוסק גם בהונאה עצמית, על ידי מלל עצמי בלתי פוסק ועתיר פרטים ועומס מידע וסיבוך, הפועלים למסך ולטשטש את הרגרסיה, הפריעה והמצוקה הברורים. זוהי סוג של נחמת עניים. היד המכה או המשתפת פעולה הינה תכופות גם היד המנחמת, או המטשטשת את אופייה הברור של הרעה. 4) הימין נוטה יותר להלחם במגמות הרגרסייה והניוון הבוזז. כשם שעושה זאת קלינט איסטווד בסרטיו כלוחם בפורעים מנוונים-במוחם שפגיעתם רעה. כשם שעושה זאת כיום הנשיא בוש. ססמתו של הימין הקם כנגד הרעה המתעלקת-בוזזת: אנו איננו מוכנים לחיות כך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יבחר קלינט אינסווד לכנסת ישראל |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ירכב קלינט אל האופק עם ענבל גבריאלי לאחר שחיסל את |
|||
|
|||
שלטון השמאל הבוזז | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גמליאלי |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| זו הדגמה נפלאה של הפתולוגיה המוחית המבלבלת ומסיתה |
|||
|
|||
מצד מחרחר הרגרסיה והפשעים נגד הקדמה האנושית. 1) המטעה כאן שהפתולוגיה אינה נראית מייד לעין עקב מעין תחושת פיקחות ותגובות כאילו סבירות של המגיב. זאת משום שכל דפוס פעולה בוזזת - היכולת להפעלתו מותנית באי שקיפותו ככזה. זאת כשם שהנוכל מופיע במעטפת מכובדת לעיתים רקובות, שכן שקיפות הנוכלות פוגעת באפשרות תפעולה ה''מוצלח''. 2) הפתולוגיה וניוון המוחין - המופיעים לעיתים גם כמעין פקחות זריזה (פתולוגיה וניוון שהינם לעיתים נירכשים ונאכפים באופן עצמי, עקב מעין ''המרת דת'' או קונוורסיה לתצורה הרגרסיבית בוזזת) מתבטאים בקושי לשינוי דפוס תגובה בזמן אמת והסתמכות על מלאי של תגובות ''מוכנות'' המאוכסנות זה מכבר במוחו של הפעלתן בשרות הרגרסיה כנגד התקדמות האנושות. 3) הוא מתאפיין גם במעין רפלקסים מותנים הבנויים על אסוסיאציות ודימויים מניכאיסטיים (דיכוטומיה של שחור מול לבן, טוב מול רע) כשישבנו שלו ושל מרעיו המתנייעים בשרות המלחמה באנושות מזוהים כ''טוב המוחלט''. כמאפיין משלים בולט דפוס הלגלגנות הקבוצתית - זו הינה דפוס המאפשר ללא הנמקה לאיין כביכול נוכחותם של אינדיוידואלים יוצרים המהווים איום אונטולוגי (בבחינת ממשות) על תחושת ההערכה העצמית הרגרסיבית. 4) כל זאת בשירות דימויו העצמי שהינו גורם מרכזי בתיפקודו ועליו ''לנפח'' אותו ככל שהוא חש מנוון יותר באופן קיומי: שהרי ככל שסדרי המציאות נהפכים אצל הנירתם לשרות הרגרסיה, כך עליו להמשיך להזין את עצמו בתכנים המאשרים את האבסורד והניוון שבדרכו (במידה שנשמר אצלו עדיין זיק של תפקוד מוחי ואנושי גבוה כראוי לאדם בן מינו). 5) לכן, מוקדש משקל רב להזנת ההערכה העצמית, הן בשטיפת מוח קבוצתית ומנטרות עצמיות וקבוצתיות שיש לאמרם שוב ושוב ביחיד ובחבורה. והן באמצעות אישור הרגרסיה על ידי מעשה, באמצעות הפעולה הפורעת, השואבת תחושת חוסן מעודפות הפריעה ותיחכומה כביכול. זאת, באופן אנלוגי, כשם שהמקק נזקק לכאורה להופעה מנפנפת כנפיים כשגופו המבחיל מנופח, רוטט ונוצץ כולו, לעיני עקרת הבית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא נותר לי אלא להודות שההבחנה החדה כתער |
|||
|
|||
על בוש ואיסטווד היתה גניבה ספרותית מבישה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אי הבהירות המכוונת היא דוגמא למעין טקטיקה שנועדה |
|||
|
|||
הן: 1) לבלבל את ''האוייב'' 2) ליצור תחושת מצח נחושה של אבסורד ושקר פתולוגי במעין הפגנת כוח שנועדה ליצור תחושת כוח, בעיקר על מנת לגרום למפקפקים לחזור למחנהו. 3) לבלבל גם את הקהל ממנו נבנה ואליו פונה הצורר או הבוזז בשרות הרגרסיה והמלחמה כנגד הקדמה האנושית וכללית, שימו לב שכל מה שנידרש לעשות כאן הוא בניית משפט מעורפל. אך כזה שמשורבבים לתוכו מספר ביטויי מפתח שאמורים הן לבלבל, הן להונות, והן ליצור כעין תחושת חרדה. זאת, החרדה אותה שוקד הפושע כנגד האנושות לעורר (כנגד האנושות: בבחינת מהות העניין, הגם שלא בהכרח ברצח רבים) חרדה המעוגנת בכך שידוע היטב שמדובר בבוזז, כזה המשתדל במעט מאמץ (כפי שמתבטא בתגובתו) המלווה בשלבים שונים באלימות חמקנית או גלוייה, לקצור מקסימום של ביזה וניכוס עמל אחרים העולים עליו מכל בחינה. והמשקיעים גם מאמץ ועמל רב בניגוד לתצורה הרגרסיבית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רקובות גם כן טוב |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש מסיתים בת' ויש מסיטים בט'. אתה שייך לקבוצה |
|||
|
|||
שמסיטה דיונים ברשת באופן מקצועי מהעיקר לתפל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טכניקת ההיפוך: נגיעה בעיקר ובליבה הופכת ל''טפל''. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| הטכניקה בה נוקט האדון שרון היא טכניקת הפוך על הפוך |
|||
|
|||
אופיינית לפסיכולוגים המעוניינים להתל בפציינטים שלהם ולעשות בהם מניפולציות ריגשיות. לא ניתן לעובדות לבלבל אותנו ובוודאי שלא לפסיכולוגיה בגרוש שמנסה למכור לנו שרון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איזה עובדות? קשקשן. שום טכניקה אלא ביקורת מדוייקת |
|||
|
|||
ועמל אינטלקטואלי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מסכים לכל מילה של מיכאל שרון. |
|||
|
|||
מדובר במי שניחן בעושר ביטוי נדיר, היודע גם להשקיע וגם להפיק מכך את המיטב והמירב. אין רבים כאלה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה. הביטוי במקרה זה הוא אמצעי להעביר תוכן שהיית. |
|||
|
|||
י רוצה לקוות שהוא לעיתים חשוב וחדשני במדה מכרעת ובעל היבטים חלוציים ולא מוכרים. בעוד יש אלה שהביטוי לגביהם הוא במקרים רבים האמצעי והמטרה כאחת . עבדך הנאמן מנסה באופן סימולטני לצקת גם תוכן -המשקף אולי מיומנות וידע; וגם לגבש אמצעי ביטוי שונים למטרת העברת תוכן מורכב באופן החותר לבהירות ולקריאות זורמת ככל שניתן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על הסיפא רק אוסיף ,וטוב שכך |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| זאב, האם אתה מסכים גם לנאצות? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| זאב, לא תמיד כושר כתיבה מעיד על אינטליגנציה |
|||
|
|||
גבוהה ובוודאי שלא על יושר אינטלקטואלי, הגינות וסובלנות. ראה כמה מחלוקות מעוררים דבריו של שרון, הוא להגנתו יביא את שק התירוצים המוכר והשחוק עד דק. אגב, הטלאה של מילים גבוהות שאינן נהירות למרבית הקוראים אינה משרתת את המטרה ועלולה להתגלות כחרב פיפיות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נאצות באמת לא מקובלות עלי, וביחס לסגנון ה''גבוה''- |
|||
|
|||
לי הוא מובן ונהיר, וברור לי שיש כאלה שלא כל ביטוי ומילה יהיו מובנים להם, אבל גם הם יוכלו להבין את המסר הכללי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שים לב לדו-שיח בין שרון לחומסקי |
|||
|
|||
ראה קישור. תגובה 31050 קישורים: חרמנות של מילים: תגובה 31050 | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נו, טוב, כנראה שיש בכל זאת פה ושם כאלה שלא מבינים, |
|||
|
|||
כמו חומסקי. או אולי לא רוצים להבין? | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי