  
  
  
|
 |
|
||
  ''הדמוקרטיה האתונאית כדגם אולטימטיבי'': קישקוש פרוע |
|||
|
|||
עם נתינת המגנה כרטא באנגליה בימי הביניים עולה להיסטוריה צורת שלטון חדשה: זו היא המערכת השלטונית המאוזנת בין כוחות נוגדים. איזון זה הינו סינכרוני בזמן. זאת בעוד בשלטון האספסוף האתונאי (דמוס - המון) היתה החלפת השילטון סריאלית בזמן, ולא היה ברגע נתון דבר שיבטיח הגנה משרירות השילטון. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ה''דמוקרטיה'' הטוטליטרית: בספר: ''החברה הפתוחה |
|||
|
|||
ואויביה'' מבהיר פופר את אופיו של אפלטון (או סוקרטס למעשה, במסקנות אליהם מובילה גישתו) כאויב החברה הפתוחה, וחסיד הטוטליטריות. האם גם פרופ' בכלר נעשה בצוק העיתים אויב החברה הפתוחה? אלה עורפים ראשים בסיטונות, אלה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מבחינת החלפת השלטון אין הבדל בין שתי השיטות. |
|||
|
|||
מבחינת איזון הכוחות: בדמוקרטיה האתונאית האיזון הוא בין כוחות בעם ובדמוקרטיה המודרנית הוא איזון בין קבוצות השררה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הפיכת העם לאספסוף פרוע: ביטול סינכרוניות האיזון |
|||
|
|||
איזון בין גורמים שאינו סינכרוני בזמן (כלומר שה''איזון'' מתופעל אחת לשנה או אחת לתקופה כלשהיא - אינו איזון. באספסופו-קרטיה האתונאית לא היה איזון סינכרוני כזה, אלא גבור קבוצת אספסוף אחת על משניה מדי הצבעה להצבעה. סמיכות ההצבעות הללו יצרה מצב בו: 1) נאלצו לשחד את האספסוף 2) נאלצו לפנות לצרכי האספסוף לסנסצייה וחיפוש גירויים באמצעות אג'נדות דמגוגיות, משלהבות ופופוליסטיות. 3) נאלצו לרדת, תוך הורדת ההמון, לרמה הייצרית הנמוכה ביותר בשיטה המחזקת עצמה self-reinforcing דהיינו שהשיטה שהתאימה עצמה למוחו המשוער של האספסוף - יצרה אותו, והפכה את העם לכזה. והערה לזה המדבר על קבוצות שוליים מטורפות: מעצם ההגדרה של ''שוליים'' מדובר בכמות מצומצמת של אנשים, הנמצאים 2 או 3 סטיות תקן מהממוצע ה-main stream . כבר אלן גרינשפאן, נגיד הפד' דיבר על חוק המספרים הגדולים: מכיוון שכה רב מספר האנשים, הרי שעבור כל רעיון עוועים, למשל שמטריות רוקדות פולקה לאחר שאנו נירדמים, תמיד תמצא קבוצה העולה על 0 של אנשים הדוגלים ברעיון כזה. יש אף כאלה, לדבריו, המוכנים להשקיע 2 דולר בהגרלה שסיכוייהם לזכות בה הינו אחד ל- 100 מיליון. ובכן מכיוון שמדובר במתי מספר, הרי שאין להגדירם כגורם כוח בעל משמעות כלשהי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מיכאל: אבל לפי עקרון ''אפקט הפרפר'' של תורת הכאוס |
|||
|
|||
גם מתי מעט הם כוח פוטנציאלי. משה רבנו לדוגמא היה יוצא דופן בכמה דרגות ובכל זאת הוא השפיע על כל ההיסטוריה האנושית מאז שהופיע. אותם דברים אמורים על סוקרטס. ואשר לסינכרוניות: לעולם אין סינכרוניזציה מלאה כי לעולם אין סימטריה מלאה במערכות דינמיות ובני אדם ומדינות הם מערכות דינמיות. אכן שיחדו את האספסוף באתונה, אבל גם משחדים את האספסוף בישראל וכל העם רואה את הקולות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לתלמיד: E'lan hysterique-ve'ridique המסר ההיסטרי |
|||
|
|||
ההבדל בין מסר היסטרי - הינף צווחה דמגוגי המסיט אנשים באופן קולקטיבי מבקרת התבונה ואינטואיציות הצדק הטיבעי, ובין מסר אמת בונה הינו ב- 2 נקודות: 1) גורם ההתמדה הטיבעי: מסר היסטרי פועל ב- 2 פאזות: פאזת ההיסחפות ההיסטרית, ולאחריה פאזת הנמוגות, בדומה לנפיחה בסופת טורנאדו - הוא מפסיק להכות גלים, ככל שיצווח הפופוליסט או נביא השקר ככרוכיה. 2) גורם הריאקציה הטיבעית ההולכת ומועצמת ever-increasing reaction : כנגד ההינף ההיסטרי/פורע E'lan hysterique קמה ריאקציה סוחפת המונים ונבנות קואליציות-נגד בקצב הולך וגובר בתנועה גלית מתעצמת. דבר זה אנו רואים למשל בקואליציה הבינלאומית שהלכה והתעצמה כנגד היטלר, ואף בקואליציה הפנימית כנגדו שהונהגה על ידי האריסטוקרטיה הפרוסית ומצאה ביטוי בהתקוממות ה- 20 ביולי 1944 בראשות הקולונל שטאופנברג והפילדמרשל ארווין רומל ורבים אחרים. תאור מהלך דברים כזה מובא בהבנה היסטורית/אנושית גבוהה על ידי וויליאם שייקספיר בטרגדיות ''ריצ'רד השלישי'' ו''מקבט''. ולחילופין: לפנינו קריטריון שהצבתי להינף ותנועה היסטוריים המציינים *אמת* וקידמה e'lan progressif/ve'ridique לעומת הינף היסטרי. הקריטריונים 1 ו- 2 שצויינו למעלה הם המבחינים בין השניים. זו גישתי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למיכאל: המודלים שתיארת אינם קיימים במציאות |
|||
|
|||
אלא לכל היותר בעולם האידיאות של אפלטון או בעולם התיאוריות של אנשי האקדמיה. במציאות שני המסרים קשורים זה בזה ללא הפרד: יש אמת בהיסטוריה ובהיסטוריה יש אמת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| היסטריה: מגמת ''הגברה'' לקצוות ועוות דיספונקציונלי |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| מגע תקין עם המציאות הינו אנלוגי לספקטרום של תדרים |
|||
|
|||
ההיסטריה הינה הגברת האנרגייה (נגיד, יותר דציבלים) לתדרים בקצוות הספקטרום, תוך הנחתה attenuation עד קרוב ל- 0 של כל טווח תדרי הביניים. תפיסת המציאות של ההיסטרי אנלוגית אם כן: לרדיו-טרנזיסטור קטן בעל מגבר ''דפוק'' ורמקול קטנצ'יק חסר רגישות שהורכב בבית מלאכה בעזה ונושא תווית מותג מזוייפת של קונסרן יפני. תפיסת מציאות זאת גם אנלוגית: לאותן מראות מעוותות בלונה-פארק. דמותך משתקפת מהם נמוכה מאד ושמנה עד בלי די, או גבוהה ומשוכה כנקניקייה ארוכה. אלו למעשה פילטרים בעלי פונקציית עוות מסויימת רבים הם המתהלכים בתוכנו, בתוכם פוליטיקאים משפיעים ודמויות בעלי מהלכין ציבוריים, שתפיסת המציאות שלהם הינה אותה: תפיסת מראת לונה-פארק או טרנזיסטור-עזה. ***************************************** אבל הם ''מעניינים'', ניתפסים כמרתקים או רוחניים ושונים מהרגיל ולכן דבריהם מכים גלים, והעיוות הלא-מתפקד ניתפס כנושא אמת פנימית חשובה. ************************************************* לכן גם אנו ניראים כפי שאנו ניראים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שרון: למד לכתוב ברור יותר. לפי כתיבתך מתעורר רושם |
|||
|
|||
שגם אתה אינך מבין מה אתה כותב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אוי, אתה לא נעלב, נכון? למה תחשוב שהתכוונתי אליך? |
|||
|
|||
שתה כוס מים, תנוח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לתלמיד באקדמיה - הדמוקרטיה היוונית לא היתה דמוקרטי |
|||
|
|||
ה. צא ולמד את מה שבאמת התרחש. האתוניאם היו אוסף עריצים, שהחזיקו עבדים אשר עבדו ופרנסו אותם. בבחירות עצמן השתתפו רק מעטים יחסית ובעלי הרכוש. על פי הנאומים והסיפורים של התקופה , חלקם של אפלטון, מדובר בחברה מנוונת ואטומה. דרך אגב - אין כל הוכחה ממשית לקימו של סוקרטס, אלא רק סיפורים עליו מכתביו של אפלטון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ומה רע בכתבי אפלטון כמקור לקיומו של סוקרטס? |
|||
|
|||
רוב האישים בעת הקדומה קיימים רק משום שכתבו עליהם. הטענה שאתונה או הרפובליקה הרומית לא היו דמוקרטיות היא נכונה רק אם משוים אותם לדמוקרטיות מודרניות אך אין כל צל של ספק כי בהשואה לשלטון מלכים, טיראנים או קיסרים, הן היו דמוקרטיות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מקורות נוספים לסוקרטס: כסנופונס שכתב על מסע |
|||
|
|||
האתונאים לפרס וכותב הקומדיות האתונאי המהולל אריסטופנס שהזכיר את סוקרטס במחזותיו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה קדם למה? אנאבאסיס ואריסטופנס |
|||
|
|||
או אפלטון? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אפלטון חי 80 שנה וזה היה גיל מופלג מאוד בימי |
|||
|
|||
קדם.במהלך חייו פעלו גם אחרים שהזכירו את סוקרטס בכתביהם. מכיוון שרוב הספרים מאותם ימים נשרפו בשריפה הגדולה באלכסנדריה, לא ניתן לקבוע מי קדם למי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אי אפשר לדעת עם הסיפור של כסנופון הוא לפני |
|||
|
|||
או אחרי אפלטון? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאחר אפלטון , על פי מה שהוא מתאר הוא מדבר |
|||
|
|||
בלשון עבר | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לתלמיד באקדמיה - הוא חי הרבה יותר מאוחר ולא פגש |
|||
|
|||
את סוקרטס , בדומה למה שכותב אפלטון אשר היה תלמידו- לדבריו. עדות שמיעה/ קריאה אינה מתקבלת. גם אני כתבתי על סוקרטס עבודה באוניברסיטה - אז זו הוכחה לקיומו? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| צריך נימוקים כבדי משקל על מנת לשלול עדויות |
|||
|
|||
כתובות מהזמן העתיק. האם יש לך נימוק כזה או שזו היתה רק הערת אגב? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למי שזוכר - נכון, אבל האם משטר שלנשים אין בהן זכות |
|||
|
|||
הצבעה, שלא לדבר על העבדים שאין להם זכות להיות אזרחים וכן לא לילדיהם , יכולה להקרא דמוקרטיה? לגבי סוקרטס - זו היתה סתם הערה מתודית שאין הוכחה אחרת לקיומו. ראה- ספרי הזוהר משויכים לרבי שמעון, מה שכמובן לא נכון( כי הםנכתבו על ידי שני אנשים מספרד בתקופת בערך גרוש ספרד), האם אתה יכול לטעון, באנלוגיה כמובן, שקיום ספר הזוהר הינו הוכחה לקיומו של שמעון הצדיק? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אם זו היתה סתם הערה מלומדת, אין לי בעיה |
|||
|
|||
רק תזכור כי דחיית דברים הכתובים במקורות עתיקים מחייבת נימוקים כבדי משקל. בעניין הדמוקרטיה, אנחנו משחקים במילים, אם סתם רוצים להתחכם אפשר לומר שהמשטר שלנו איננו דמוקרטיה כי אינו דומה לשלטון באתונה וסתם גנבנו להם את השם של השיטה. ברור כי זו אינה דמוקרטיה במשמעות המודרנית שלה, אבל יחסית לצורות השלטון האחרות בעולם העתיק זו היתה דמוקרטיה למופת. תשוה את זה לשלטון אנשי הדת אצל היהודים, או לשלטון הפרעונים, או לשלטון הפרסי, או הבבלי, ואם תרצה לאבסולוטיזם באירופה, או לדיקטטורות של המאה ה עשרים, ואז תראה עד כמה הוא היה דמוקרטי. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי