| מדובר ביישוב קהילתי עם מטרות לאומיות מוגדרות והנתמך בסיוע כספי של הפדרציות הציוניות. הרעיון הציוני הוא הרעיון המאחד ומניע את החברה בישוב.
דומה הדבר לקיבוץ שממיין ואינו מקבל דיירים חדשים לפי שיקולים פוליטיים-חברתיים-כלכליים שהוא הגדיר לעצמו ושתנועתו הגדירה לו.
אם מחר תחליט הממשלה שרק אנשי תנועת כהנא יכולים מעתה להצטרף לקיבוצי השוה''צ, תקום זעקה בציבור והקיבוצים ייצאו למרד. אף קיבוץ לא יוכל לעמוד במגבלה זו.
כאן ושם מדובר על רעיון משותף העומד לנגד המשתתפים הפרוייקט החברתי, ואין זה מוסרי לשבש את הרעיון הזה בחלטה פוליטית או משפטית שאינה מן העניין.
בכלל לא מדובר כאן בגזענות.
*****************************
הרשות השיפוטית היא כן רשות נבחרת. נבחרת ע''י חונטה פוליטית צרה הנבנית ע''פ מפתח מפלגתי (לעיתים זה גם השיקול שעימו משבצים את השופטים החברים בועדה). זה ניקרא במקומותינו - איזון.
אי פתיחותה של אותה חונטה, יכולה לייצר בעתיד טיפין טיפין, שופטים בעלי שייכות ומחוייבות פוליטית של שמאל וימין, ואפילו שופטים מהשוליים הקיצוניים שם. תהליך איטי זה יכול לגרום להטיית המוצרים השיפוטיים לכיוון הפוליטי של 'ממוצע השופטים' המכהנים באותה עת. 'הממוצע' הזה אינו קבוע והוא יכול לנוע מעת לעת ע''פ תפיסותיהם הפוליטיות ונטיות ליבם המוסתרות.
כס המשפט הוא משרה של בן אנוש וכל אנוש שונה מהשני. החלטות מתקבלות גם על בסיס אמונה חברתית-פוליטית של המקבלים אותן. זה טבע האדם. אצל אחד המסננת החברתית רחבת חריצים ואצל האחר צרת חריצים, אבל חריצים קיימים אצל כל בן אנוש. זהו תהליך לגיטימי אם הוא נעשה בתוך ''סטיית התקן'' החברתית הנוהגת באותה עת ובמידה וישנה בקרה ויכולת שיפוט בדיעבד של תהליכי השיפוט.
במידה ומנגנוני הבקרה נסדרים (מנגנוני בקרה: ועדת מינויים, ביקורת המחוקק ואנשי מקצוע, ביקורת ציבורית, ביקורת עיתונות וכו'), ישנו חשש לפריצתם ולהטיית הדין על בסיס שיקולים פוליטיים שמחוץ ל''סטיית התקן'' המקובלת. לכן הביקורת לגיטימית וחיונית, לשמירה ולאיזון סבירים. אין לקרוא לתהליך התערבות שמניעי המשפט או נסיון להטות את הדין. |